מי נמצא בסיכון להידבק בפוליו? מדריך מיוחד

שרידי נגיף הפוליו ממשיכים להתפשט בדרום הארץ ומשרד הבריאות פותח במבצע חיסונים לילדים עד גיל שש, מחשש להתפרצות המגיפה. האם כל מי שנדבק בהכרח יחלה, מי נמצא בסיכון גבוה להידבקות וכיצד תדעו אם אתם מחוסנים? כל התשובות

ד"ר איתי גל פורסם: 18.06.13, 09:00

אתמול הודיע משרד הבריאות כי שרידיו של נגיף הפוליו ממשיכים להתפשט בביוב באיזור הדרום וכי הוא פותח במבצע חיסונים נרחב בקרב ילדים עד גיל שש בכל הארץ. כיצד נדבקים בנגיף, מהן הסכנות, איך ניתן להתגונן ומי צריך להתחסן? כל התשובות לכל השאלות.

 

 

היכן התגלה נגיף הפוליו?

השרידים הראשונים התגלו בישוב הבדואי רהט שבדרום. לאחריו התגלו שרידים נוספים בביוב בבאר שבע, אשדוד וקרית גת. אתמול הודיע משרד הבריאות כי שרידים נוספים התגלו בביוב של הישובים ערערה, תל שבע ומכון טיהור השפכים שוקת, המנקז את הפזורה הבדואית ודרום הר חברון.

 

עוד כתבות בערוץ הבריאות

  

מהיכן הגיע לישראל הנגיף?

משרד הבריאות העלה את ההערכה כי ייתכן שהנגיף הגיע ממצרים. זאת משום שהמטען הגנטי שלו, זהה למטען הנגיף שנמצא לפני מספר חודשים בביוב במצרים.

 

כיצד נדבקים בפוליו?

מדובר בנגיף השייך למשפחת נגיפי המעיים "אנטרו-וירוסים". ההדבקה מתרחשת מאדם לאדם באמצעות מגע עם רוק או הפרשות צואה.

  

האם כל מי שנדבק יחלה?

בלמעלה מ-90% ממקרי ההדבקה לא יגרום הנגיף לתסמינים כלשהם. בכ-10% גורם הנגיף לתסמינים חולפים ובהם חום גבוה, כאבי ראש וחולשת שרירים. בכ-1% מהמקרים חודר הנגיף למערכת העצבים וגורם לשיתוק, לרוב ברגליים. במקרים נדירים עוד יותר גורם הנגיף לשיתוק של שרירי הנשימה ולמוות.

 

מי נמצא בסיכון גבוה למחלה קשה?

כברוב המחלות הזיהומיות, חולים הנמצאים בסיכון גבוה הם תינוקות, קשישים, ואלה הסובלים מדיכוי של המערכת החיסונית, כמו חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה, חולים המטופלים כרונית בסטרואידים, וחולים הלוקים במחלות אימונולוגיות.

  

האם קיים חיסון נגד הנגיף?

בהחלט. לפני פיתוח החיסון נגד פוליו גרם הנגיף למותם של אלפים. כיום שיעור התחלואה הוא נמוך ביותר, ונמצא מעת לעת במערכות ביוב מזוהמות. באחרונה נמצאו שרידים של הנגיף גם במערכת הביוב במצרים, אולם גם שם הוא לא גרם לתחלואה.

  

בשנות ה-50 של המאה הקודמת פיתחו שני חוקרים אמריקניים חיסונים נגד פוליו, שהוריד את שיעור התחלואה בעולם ממאות אלפים בשנה, לפחות מאלפיים במאה הנוכחית. שנות האלפיים. החיסון הראשון, אותו פיתח ד"ר יונה סאלק, מכיל נגיף מומת שניתן בזריקה. בשנות ה-60 פותח תרכיב אחר על ידי ד"ר אלבט סבין, המכיל נגיף מוחלש שניתן בטיפות לפה.

  

כיום מורכב החיסון נגד פוליו משלושה תת סוגי נגיפי פוליו מומתים אותם כאמור פיתח במקור סאלק. החיסון ניתן בהזרקה תת עורית, בשלוש מנות הזרקה ושלוש מנות דחף. במקרה של התפרצות פעילה של מגיפת הפוליו, ניתן החיסון סייבין דרך הפה.

  

מי מקבל את החיסון?

תינוקות בגילאי חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה, שנה ושוב בכיתה ב'. לאור הימצאות שרידי החיסון בדרום, החליט משרד הבריאות לחסן את כלל התושבים בישוב רהט, שם נתגלה לראשונה הנגיף. משרד הבריאות יבצע מבצע חיסונים בכל הארץ לתינוקות וילדים שלא חוסנו לפי שגרת החיסונים של טיפת חלב.

  

אני לא זוכר אם חוסנתי. מה לעשות?

במקרה כזה יש לפנות ללשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות, שם יחליטו האם יש צורך במתן חיסון.

  

אנו לא מוצאים את פנקס החיסונים של הילד ולא בטוחים אם הוא חוסן. מה לעשות?

בשנים האחרונות החיסונים מתועדים על ידי אחות טיפת חלב במחשב (החיסון מסומן על ידי האותיות IPV). תוכלו לפנות לאחות בתחנת טיפת חלב שם מטופל הילד, כדי לשחזר את פנקס החיסונים ולוודא כי הילד מחוסן במועד.

 

כיצד אפשר להתגונן בפני הנגיף מלבד חיסון?

שמירה על היגיינה מונעת הדבקה בשיעור גבוה. הקפידו על שטיפת ידיים וסבון לאחר כל ביקור בשירותים, לאחר החלפת חיתול ולפני מגע עם אוכל. מומלץ גם להיעזר בג'ל אלכוהול לחיטוי.

 

אם הילדים חוסנו לפוליו במועד בטיפת חלב ובכיתה ב' - האם הם זקוקים לחיסון נוסף?

לא.

  

האם הנגיף עובר דרך המזון שאנו אוכלים?

הנגיף עובר בהפרשות פה וצואה, ולכן יש להקפיד כי המזון נשמר בקירור, או בושל היטב.

  

האם יש כבר ישראלים שחלו בפוליו השנה?

לא, אין כל מקרי תחלואה בנגיף, ושרידיו נמצאו אך ורק במערכת הביוב.

 

האם צריך להרתיח את המים?

לא, המים בישראל אינם מזוהמים, ואין כל צורך להרתיח אותם.

  

האם מותר לצרוך משקאות קלים ומים מינרליים?

בהחלט. 

 

האם החיסון מחזיק מעמד לכל החיים מהילדות עד הזיקנה?

על פי הספרות הרפואית, החיסון נגד נגיף הפוליו מעניק לגוף הגנה במשך 20 שנים. עם זאת, אין המלצות ברחבי העולם לחסן שוב מבוגרים בחיסון נגד פוליו, פרט למקומות בהם יש דיווחים על תחלואה. בישראל כזכור, אין מקרי תחלואה, ושרידי הנגיף נתגלו אך ורק בביוב. לכן על פי ההנחיות כעת של משרד הבריאות, אין צורך לחסן מבוגרים שחוסנו בילדותם.

  

הכותב הוא מומחה לרפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet