חיילי מלחמת השנאה: בבקשה, תורידו את הכיפה

אנשי "תג מחיר" אינם דתיים, ומלבד מטען גנטי אין בינם לבין היהדות דבר. תורת ישראל סולדת מהם, ומנהיגי הציבור החרדי הבהירו תמיד כי השלום וחיי האדם עדיפים על פני הכל. גם על פני אדמה. אז מאיפה צצו בריוני הכיפות, שכה זרים לרוח היהדות?

788 תיקים, 276 עצורים, מאות אישומים ועשרות ערים שנפלו קורבן לטרור היהודי האנטי-ערבי, המכונה בשם המשונה "תג מחיר". אלו המספרים ההזויים שפורסמו אתמול (יום ג') ב-ynet . לאלה נלווה פולמוס סמנטי: האם יש להגדיר זאת כ"פעילות טרור", "פשיעה לאומנית", או סתם, "התארגנות בלתי מותרת".

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>

 

• ספר התורה העתיק בעולם: הרבנים היו פוסלים

 

אלא שבלהט הדיון נדמה כי כולם שכחו שפשעי השנאה הללו מכסים על לא פחות ממלחמה פנימית, ובמלחמה כמו במלחמה, צריך קודם כל לדעת שהיא בכלל קיימת. פעולות "תג מחיר" היהודיות מופיעות תמיד בחסות הדת. הנפגעים הראשונים הם מוסדות הדת הערבים: שריפת מנזרים, מסגדים וכנסיות; כתובות גרפיטי בגנות הדת הנוצרית והמוסלמית; ביטויים עם צליל מסורתי כמו "ערבות הדדית", או שמות של מאחזים לא חוקיים שפונו.

 

הם לא אנחנו

לא מפתיע לגלות שהעצורים, ברובם, חובשים כיפה. אבל הם, שמופיעים בחסות הדת, נלחמים קודם כל בנו - חובשי הכיפה הדתיים והחרדים. הפעילות שלהם עלולה לגרום לצופה מן הצד להניח כי קיימת פינה חשוכה כלשהי במרחביה של היהדות, התומכת במעשיהם של פושעים אלה, שאותה אנחנו, ה"שפויים", מנסים להסתיר.

 

 

לכן חשוב להבהיר: אנשי "תג מחיר" אינם אנשים דתיים. יתירה מזו, הם אפילו לא יהודים. הם שייכים אולי ביולוגית לזרעו של משה, אך מלבד מטען גנטי אין בינם לבין היהדות דבר. תורת ישראל סולדת מבריונים הנוטלים את החוק לידיהם, וממלאים את פונקציית הנפגע, התובע, השופט והתליין.

 

תורת ישראל התרחקה תמיד מפגיעה בדתות אחרות, מביזוי פרסונלי של אישים הקדושים לעמים אחרים, ומקללות וניבולי פה נמוכים. תורת ישראל מעולם לא הענישה חפים מפשע בגין עבירות של אחרים, וכפי שנאמר: "לא יומתו אבות על בנים", או במילים שלנו: לא ייפגעו ילדי בית ספר תמימים מאבו גוש, בגלל פשע של מחבל מעזה.

 

בריונים, מאיפה באתם?

אלפיים שנה סבלו היהודים מגלי אנטישמיות שזרועים היו במותם של מיליוני יהודים. בתחילה הייתה זו

האנטישמיות הישנה, ולאחר מכן האנטישמיות המודרנית שהגיעה לשיאה במלחמת העולם השנייה. בתי הכנסת נשרפו, ילדיהם בוזו, רכושם הושחת, וחלונות הראווה של חנויותיהם כוסו בכרזות גזעניות. מעט לאחר מכן נרצחו שישה מיליונים.

 

האם ייתכן כי מישהו מאתנו עושה שימוש באותם הכלים, ועוד מגבה את מעשיו באמצעות התורה והדת? כיצד אנו, כיהודים דתיים וחרדים, האמונים על הציווי הבסיסי של "בצלם אלוקים ברא את האדם" - באשר הוא אדם - מסוגלים לקבל מציאות כזו?

 

מנהיגי הציבור החרדי לדורותיהם - הרב שך, הרב אלישיב, הרב עובדיה יוסף ועוד - בחרו תמיד להבהיר בפסקי ההלכה שלהם, כי השלום וחיי האדם וכבודו, עדיפים על פני הכל. גם על פני אדמה או נחלת אבות. רכושו של הזולת הוא אחד הדברים המקודשים ביותר במשפט העברי. איך איפה קמו מתוכנו חובשי הכיפות, בריונים שכה זרים לרוחה של היהדות?

 

כולנו יודעים איך זה נגמר בימי בית שני

מבחינה היסטורית צריך לומר גלויות: מעולם לא קמה בעם היהודי קבוצה מוצהרת של בעלי זרוע,

מלבד פעם אחת. היה זה בימי בית שני, עת צרו הרומאים על ירושלים, וחכמי ישראל, מתוך ראייה מדינית מפוכחת, ביקשו להגיע עמם להסכם שלום.

 

אל מול יוזמת החכמים קמו קבוצה של רדיקלים שהודיעו כי יילחמו באויב החיצוני בכל מחיר. כדי לכפות מלחמה על הציבור שנקרע בין שני הפלגים, שרפו אותם מופרעים את אסמי המזון - והכניסו את העיר הנצורה לדפוס של רעב שאנס אותם לצאת ולהילחם. והם אכן יצאו ונלחמו.

 

סופו של אותו מהלך היה בחורבן בית המקדש, ושואה יהודית נצחית שהסתיימה בדרך נס רק לפני 65 שנים.

 

• עוד ביהדות: פונדקאות במגזר הדתי: החסידה הביאה תינוקת