תחום החיסכון הפנסיוני בישראל סובל מבעיות רבות, וביומיום אני נתקל בבעלי חברות ועצמאים שפשוט אינם מפרישים מספיק לעת זקנה. בהסתכלות רחבה כבר היום ניתן לראות את התוצאות של היעדר החיסכון המתאים. היעדר החיסכון בה לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים.
הראשון, יותר ויותר עצמאים מנהלים את עסקיהם עד לגילאים מתקדמים, חלקם עושים זאת מתוך הצורך לעשות ולייצר וחלקם עושים זאת מחוסר ברירה. האופן השני, עצמאים רבים שחווים ירידה משמעותית ברמת החיים אליה הם התרגלו עם היציאה לגמלאות.
בהיבט הכלכלי הצורך בהפרשה חודשית לטובת עתידנו ברור לכולנו, מדוע אם כך קהל העצמאים ובעלי חברות אשר נדרשים להבנה כלכלית טובה יותר מהאדם הממוצע, זקוקים לחוקים ולכפייה על מנת לחסוך? לעניות דעתי היעדר ההפרשות הללו אינו נובע מכך שעצמאים ובעלי שליטה מזלזלים בעתידם הכלכלי, אלא מסיבות אחרות לחלוטין.
הסיבה הראשונה הינה תקרת ההפרשה הנמוכה שמוכרת לעצמאים ולבעלי שליטה כהוצאה מוכרת, מניסיוני כאשר פתרון מסוים אינו פותר את הבעיה באופן מלא, אנו נחפש פתרון אחר וכך עושים בעלי חברות ועצמאים רבים. הם פשוט משקיעים את כספם באפיקים אחרים כגון נדל"ן (ובכך מאבדים חלק מהטבות המס).
הסיבה השנייה קשורה להבדלים בצרכים הכספיים השונים מהותית בין שכיר לבין עצמאי, מי שמפקיד לפנסיה חושש מכך שכספו לא יעמוד לו בשעת הצורך, התנודות הכספיות בחייו של בעל עסק הן בתדירות ובעוצמה גבוהה יותר מאשר שכיר ועל כן בעלי עסקים רוצים שכספם יעמוד לרשותם לעת הצורך ושוב ממעטים לחסוך באפיקים הפנסיוני.
הסיבה השלישית שאני מזהה שבגללה העצמאיים אינם חוסכים לעצמם מספיק לפנסיה, היא חוסר בקיאות בתחום. בעלי עסקים רבים מקשרים את ההפרשות לפנסיה לסוגיות של מסים בלבד. כאשר הם מפרישים לפנסיה לעובדים הם רואים זאת כסוג של תשלום חובה וכשהם מפרישים לעצמם זה בעיקר על רקע החובה להפריש לפנסיה ועל רקע הטבת המס הנלווית להפרשה.
הסיבה הרביעית שבה החוק אכן מטפל, היא העצמאות שבהפקדה, עצמאי שאינו מנהל תזרים מזומנים יתקשה להפריש סכום חודשי לטובת חיסכון וזאת משום שתמיד יצוץ לו איזה צורך אחר שצריך לשלם עליו ובכך החוק מסייע לו לעשות את המעשה הנכון.
אז מה עושים? חוסכים. בכמה שלבים תוכלו להכין עצמכם טוב יותר לפנסיה:
על מנת לסייע לבעלי העסקים לחסוך יותר לפנסיה ובכדי ליצור מנגנוני הגנה כספיים לתקופות משבר, על בעלי העסקים להבין שאין להתייחס לכל הרווח החודשי שמייצר העסק ככזה שניתן לבזבזו על הצרכים השוטפים. יש לייעד חלק מהרווח לטובת צרכי ההתפתחות של העסק, וליצור כרית בטחון לימי משבר או לטובת הפנסיה.
על אף שבימים שבהם עסקים רבים מתקשים לנהל את התזרים השוטף, העצה לחסוך נראית רחוקה מהמציאות ובלתי אפשרית ליישום. זו בדיוק התקופה שבה מגלים כמה יכולנו לחסוך בתקופות הטובות.
גם המדינה יכולה לסייע לבעלי עסקים לשפר את החסכונות ארוכי הטווח שלהם וזאת על ידי התאמת מנגנוני הפנסיה לצרכיהם של בעלי עסקים ובעיקר להגמיש את היכולות להפקיד לפנסיה ובמקביל להגמיש את האפשרות ללוות מתוך הכספים הללו. כמו כן, המדינה יכולה לעדכן את תקרת ההפרשה המוכרת כהוצאה ובכך בעלי עסקים רבים יוכלו למצוא פתרון מלא לצרכיהם.
הכותב הוא מנכ"ל עין צופיה ייעוץ כלכלי, המתמחה בייעוץ כלכלי לעסקים ולעצמאיים, ומתנדב בארגון פעמונים