הפעם אני רוצה להתרכז בלבבות עוף, וכל הטבעונים שיטקבקו באלימות ובאטרף את הלבבות האלו - מוזמנים לאכול לבבות חסה, שחביבות עלי באותה מידה ממש. יש אפילו מתכון.
עוד בערוץ האוכל:
ואם כבר בלבבות וחלקי פנים עסקינן - מתי בפעם האחרונה הזדמנתם לשוק התקווה ונכנסתם לאיזו שיפודיה קטנטונת כדי לנשנש לבבות עוף, עמוד שדרה מגולגל כמו שבלול או כבדי עגל על הגחלים הרוחשות?
שוק התקווה, אחד מהשווקים היפים ביותר שיש בישראל ובוודאי הטוב שבתל אביב, לא נהנה מהאפיל של שוק הכרמל ולמרות כל המאמצים - לא זוכה לעדנה בשנים האחרונות, למרות שהיה פופולרי מאד בשנות השמונים והשבעים. רבים מצקצקים בלשונם וטוענים שהוא "מסוכן", שיש בעיית אלימות קשה של עובדים זרים, שהאריתראים יתקפו ושמי יודע מה. סוג של גזענות.
השבוע הייתי שם ונדהמתי שהשוק, על כל אוצרותיו הקולינריים, נותר עזוב, יתום ומצורע. האופנה חלפה על "התקווה" והשוק נותר בצד. אבל לא רק הוא נותר בצד, גם כל איברי הפנים שהיינו אוכלים שם פעם בשיפודיות יצאו מהמודה.
אתה רוצה לאכול שיפוד לבבות, ומיד מישהו מרים דגל שחור של כולסטרול רע וטוען שזה חוסר אחריות מזעזע לאכול את הכיבכול רעל הזה. הפכנו יותר ויותר לאמריקאים שחס וחלילה לא יגעו או יאכלו שום איברי פנים, כמובן. חבל. נדמה שמאז שנפטר שאול אברון, נביא וחסיד איברי הפנים, נגמרה הלגיטימציה לאכול את מה שיש בפנים ואוכלים רק את מה ש"בחוץ".
הלבבות היחידים שאני פוגש בימים אלה הם של ארטישוק. לצערי הרב אופנתי מאוד היום להשתמש בלבבות ארטישוק משומרים, שמגיעים בצנצנות או בקופסאות שימורים מאיטליה. אני פוגש אותם בשוק האיכרים, כאילו שהלבבות המוחמצים האלו הם אוכל מקומי ועונתי. מוזר. אני פוגש אותם באמצע הקיץ במניו של מסעדות המתהדרות בבישול עונתי ומקומי וליבי נחמץ.
שפים - אתם לא יכולים לחכות שהארטישוק הטרי יחזור לעונה עוד כמה חודשים בלבד? קשה לקלף ארטישוקים? בכל פינה רעננה פוגשים לבבות ארטישוק, גם בפריזר, בתוך שקיות ניילון מעוצבות לעילא ולעילא.
רבותי, די עם כל הפחד הזה מלבבות העוף. אף אחד לא אומר לכם לאכול שני קילוגרם באותה הארוחה, אתם יכולים להוריד את השומן שדבוק לחלקו העליון של הלב ולהרגיש בריאים יותר. אפשר גם לחטוף שיפוד אחד מידי פעם, לאכול לבבות חזה, או להכין מעורב אדיר (ר' מתכון בהמשך!) בלי שום ייסורי מצפון אחר כך.
מי שממש קשה לו עם לבבות עוף, יכול גם לאכול עגבניות לב השור שמגיעות אלינו מידי פעם או לבבות חסה (ר' מתכון בהמשך). הַבטיחו לי רק דבר אחד - אל תכניסו אל המטבח שלכם את לבבות הדקל האלו, שהיו כל כך אופנתיים כמוצר יוקרה בשנות ה-70-80 ונמצאים עדיין בסלטים של רשתות בתי קפה מוזרות למיניהן.
המרכיבים:
1 ק"ג לבבות עוף טריים, מנוקים מהשומן העליון שלהם
לתערובת התבלינים:
1/2 כף גרגירי פלפל לבן
1/2 כף זרעוני שומר
3-4 גרגירי פלפל סודאנייה
קורט מוסקט
4 תרמילי הל, קלופים
1/4 כפית זרעוני חרדל
3/4 כוס שמן זית, עדין
לסלט פטרוזיליה:
4 כוסות עלי פטרוזיליה, מופרדים
2 בצלים בינוניים, קצוצים דק
מיץ מלימון וחצי, בשלים
מלח ים גס - לפי הטעם
1 כף סומק, טרי ואיכותי
מעט שמן זית
אופן ההכנה:
הגרסה שלי למאכל הרחוב שמוסיף קורת רוח רבה לחלקי הפנים. מה שכן, לא בכל מקום ניתן כיום להשיג טחולי עוף, גם לא באיטליזים. מי שמחפש אותם ונמצא מחוץ לגבולות ירושלים (או דרום תל אביב) - רצוי שיצלצל לאיטליז לבדוק מראש אם אכן מחזיקים בטחול עוף טרי.
המרכיבים:
500 גרם בשר פרגית, חתוך לחתיכות קטנות
500 גרם לבבות עוף
250 גרם טחול עוף - לא חובה
4-5 בצלים בינוניים, לא קלופים
לתערובת התבלינים:
1 כפית זרעוני כמון
1 כף גרגירי פלפל שחור
מלח ים גס - לפי הטעם
1/2 כף זרעוני כוסברה
להגשה:
טחינה גולמית - לפי הטעם
סילאן טבעי - לפי הטעם
אופן ההכנה:
אם כבר עונתי - החסות של הסתיו הן החסות הטובות ביותר שיש.
המרכיבים:
2-3 חסות ערביות יפות
לרוטב:
3 שיני שום, כתושות דק
1/3-1/2 כוס מיץ לימון סחוט, טרי
1 כפית גדושה חרדל דיז'ון, חלק
5 פילה אנשובי איכותי, קצוץ דק
פלפל לבן, מרוסק דק - לפי הטעם
1/2 כוס שמן זית, עדין
לקרוטוני הפילו:
4 דפי פילו
שמן זית - להברשה
100 גרם פרמזן איכותי, מגורד דק
קורט פלפל
שאטה גרוס
אופן ההכנה:
סטיילינג והפקה: רועי ירושלמי
צילום: נועם הוד