המספרים שמאחורי מימון הבחירות המקומיות

אם תהיתם מה הסיבה לריבוי הרשימות למועצת העיר או ליישוב שלכם - הנה היא. כל קול שלכם שווה לא מעט כסף, והדרך של המועמדים לקבל אותו ישירות קלה למדי. כך עובדת השיטה

האם אתם יודעים כמה אתם שווים לצרכי הבחירות המקומיות הקרבות? השאלה הזו לא נשאלת בעלמא. יש לכם שווי כלכלי ולא, הוא לא תלוי בהצבעתכם. למעשה, כפי שתבינו תיכף ומיד, עדיף שלא תצביעו בכלל אבל - כל אחת ואחד מכם שווים ממון. די הרבה, למעשה.

 

• 689 מועמדים: "קל להשפיע, לכו להצביע"
• מתכוננים לבחירות: "הגיע הזמן לעדכן כתובת"
• לפני שמצביעים: למועמד שלכם יש מושג ירוק?

 

בישראל קיים זה מכבר חוק הקובע את דרכי המימון לרשויות המקומיות. מנגנון המימון הוא פשוט למדי. כל מצביע שווה כ-40 שקל עבור הבחירות למועצה המקומית ועוד 40 שקל למימון הבחירות לראשות העיר או המועצה המקומית. טלו, איפוא, את מספר בעלי זכות הבחירה ברשות מקומית מסוימת - הכפילו מספר זה ב-40 - וקבלו את סכום מימון הבחירות לאותה מועצת רשות. חזרו שוב על התהליך, טלו מספר זה והכפילו אותו ב-40 שקל, והנה סכום המימון לבחירות לראש הרשות.

 

33 מיליון שקל מכיסי התל-אביבים 

כך לדוגמה, באשדוד יש כ-240 אלף תושבים מתוכם כ-180 אלף בעלי זכות בחירה. מכאן יוצא שסכום המימון המוקצב לבחירות למועצת העיר הוא מכפלת סכום המימון לאדם בבעלי זכות הבחירה (כתשעה מיליון שקל) ואותו סכום מוקצה גם לבחירות לראש הרשות. בתל-אביב הסכום הוא כבר גבוה הרבה יותר - מספר בעלי זכות הבחירה הוא כ-410 אלף ולפיכך סכום המימון הכולל הוא כ-16 וחצי מיליון שקל למועצת העיר וסכום זהה לבחירות לראש העיר. תושבי תל-אביב-יפו משלמים איפוא השנה, ממיסיהם העירוניים, סכום של כ-33 מיליון שקל, טבין ותקילין, כדי לבחור במועצת העיר ובראש העיר.

 

אלו סכומים נאים, לכל הדעות. וכיצד הם מתחלקים? גם כאן העניין פשוט למדי, אם כי די סמוי מן העין למרביתנו. נוטלים את סכום המימון הכולל ומחלקים אותו במספר חברי המועצה העומדים לבחירה. וכך, לדוגמה, אם באשקלון בה יש כ-100 אלף בעלי זכות בחירה ותקציב המימון בה הוא כארבעה מיליון שקל למועצת העיר - יש לקחת מספר זה ולחלקו במספר חברי המועצה העומדים לבחירה - 23. במילים אחרות, כל מושב במועצת העיר אשקלון שווה רק כ-4,000 שקל. 

 

מנגד - בתל-אביב-יפו כבר מדובר ב"בוננזה" של ממש: כאן מתחלקים כ-16 וחצי מחליון שקל ל-31 חברי מועצה, כלומר: כל כיסא מניב לזוכה בו החזר של מעל חצי מיליון שקל. ובירושלים - זהו השיא: מספר תושביה (כולל כמובן את תושבי מזרח ירושלים שרובם אינו מצביע כלל) הוא כמעט 900 אלף, מתוכם - כ-600 אלף בעלי זכות בחירה. קרי: תקציב המימון של הבחירות למועצת העיר עומד על כ-24 מיליון שקל. חלקו מספר זה ב-31 חברי מועצה ותמצאו שבבירתנו שוויו של כל כיסא במועצת העיר הוא כמעט 800 אלף שקל.

 

כסף קל ליועצים 

ואיך מקבלים ממון נפלא זה? גם זה לא בשמיים - הכסף מוענק כהחזר הוצאת בחירות. אלא שבישראל אין צורך להוציא בפועל, ממש, את הכסף. מותר להעסיק אנשים וגופים ששכרם תלוי תוצאה. לשון אחרת: לך אל "יועץ אסטרטגי" (אני מעדיף את הביטוי המדויק יותר ביידיש: מעאכר) והתנה עמו שאם רשימתך תזכה במושב או שניים או יותר - הוא יהא זכאי לתגמול השווה להחזר המימון. האמינו לי - מספרם של "יועצים" אלה רב, כמעט כחול אשר על שפת הים.

 

ובכל זאת - לא עניין פשוט הוא לזכות בבחירות, האין זאת? כאן מסייעת לרשימות השונות העובדה ששיעור ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות הוא נמוך ביותר - פחות מ-40% בדרך כלל. לפיכך: אם בתל-אביב, כפי שכתבנו, מספר בעלי זכות הבחירה הוא כ-410 אלף - אך רק כ-40% מהם טורחים לבוא ולהצביע - מספר המצביעים הוא כ-160 אלף איש בלבד.

 

חלקו את מספר זה ב-31 המקומות העומדים לבחירה ותגלו שכ-5,000 קולות של מצביעים מזכים את הרשימה הנבחרת בהחזר מימון של מעל חצי מיליון שקל - כ-100 שקל בגין כל פתק הצבעה. עכשיו אתם מבינים שעבודתו של "היועץ" אינה קשה במיוחד. איך אמר לי פעם אחד מאלה: אני משלם על כל פתק 20 שקל ומקבל כפול. לא כדאי? שוו בנפשיכם מה קורה בירושלים...

 

אז זהו. אם תהיתם מה הסיבה לריבוי הרשימות למועצת העיר או ליישוב שלכם - הנה היא. רשימת "לטף גור" ביישוב פלוני, יחד עם רשימת "סייע לקשיש" ביישוב אחר - יודעת כי לא רק השפעה וכוח יהיו לה אם תזכה במושב הנכסף - אלא גם ממון, והרבה.

  

הכותב הוא יזם בתחום האנרגיה והתשתיות לשעבר שר התשתיות והאנרגיה של מדינת ישראל, חבר הנהלת לשכת המסחר טקסס-ישראל, אורח קבוע ומרצה בוועידות ואירועים בינלאומיים בתחומי האנרגיה והתשתיות