ההתנצלות לארדואן דווקא עשתה טוב לישראל

בעקבות חשיפת "המרגלים הישראלים" טוען אביגדור ליברמן שהיחסים עם אנקרה לעולם לא ישתפרו. אולם בפועל, שיתוף הפעולה האזרחי בין ישראל לבין טורקיה פורח מאז שבנימין נתניהו התנצל על תקרית המרמרה

יש פירות להתנצלות: הפרסומים האחרונים על חשיפת המרגלים הישראלים על ידי טורקיה מאפשרים אפילו לאביגדור ליברמן ולדני איילון למצוא שוב שפה משותפת. הם ושכמותם שבים מסבירים לנו מדוע ההתנצלות הייתה טעות, מדוע אין סיכוי לשיפור היחסים, ואפילו מדוע טורקיה היא לא פחות ממדינת אויב. הם מחזירים אותנו אחורה לטיעונים ששמענו תדיר ב-2011. להזכיר לנו מה צפוי אם יחזור ליברמן לתפקיד שר החוץ.

 

ליברמן על טורקיה: להפסיק להשלות עצמנו

גורמים מדיניים: השיחות עם טורקיה 'תקועות'

 

עוד חדשות בעולם:

פארק מים ומשחקי מחשב: כיף בצפון קוריאה?

איך פיג'מה מאוירת כבשים הפלילה שודד?

זהב עולמי: איזו מדינה מובילה בגרעין ובפטל?

הקמפיין של ראש העיר: "אל תבחרו בי"

 

תקרית המרגלים החמורה התרחשה, על פי הדיווח הראשון ב"וושינגטון פוסט", בתקופת השפל של יחסי ישראל-טורקיה. בחודשים שאחרי פרסום דו"ח ועדת פאלמר של האו"ם ואחרי סירובה של ישראל לאשר את טיוטת הסכם הפיוס שהושגה בין הנושאים ונותנים של שתי המדינות. הייתה זו תקופה של עוינות, של הצהרות חוזרות ונשנות של ראש הממשלה הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן נגד ישראל ושל ניסיונות טורקיים להטיל סנקציות שונות על ישראל. טורקיה רצתה להבהיר לישראל את גובה המחיר שאותו היא משלמת על הסירוב להתנצל על פרשת המרמרה, אותה פשיטה של "שייטת 13" על המשט הטורקי לעזה שבה נהרגו 9 אזרחים טורקים.

 

ואולם, מאז ישראל הבינה שהמדיניות שנקטה בראשית "האביב הערבי" לא הוכיחה עצמה. הניסיון להיאחז בסטטוס קוו, לוותר על כל אפשרות לנהל שיח עם גורמים באזור ולפתח בריתות עם מדינות פריפריאליות מחוץ למזרח התיכון הותירו את ישראל מבודדת באזור וחשופה לביקורת בינלאומית קשה. בשנה האחרונה ישראל מוצאת את דרכה חזרה לאזור - שיתוף הפעולה שהתנהל עם מצרים של מוחמד מורסי, ועל אחת כמה וכמה זה שמתנהל עם מצרים שלאחר מורסי; חימום היחסים עם ירדן, שעליו הצהיר גם מלך ירדן עבדאללה בכלי התקשורת; חידוש המשא ומתן עם הפלסטינים; וכן - גם ההתנצלות לטורקיה.

 

בואו תראו מה קורה בנתב"ג

ישראל מתחילה להפנים את השינויים באזור ואת עובדת היותה חלק בלתי נפרד ממנו. אין מדובר בשינוי נורמטיבי, אלא יותר בניסיון לחפש זהויות אינטרסים ושותפויות אד-הוק. ממשלת ישראל עדיין לא מראה נכונות אמיתית להתקדם לעבר שלום או אפילו לקדם בברכה תהליכי דמוקרטיזציה במזרח התיכון. אך די בשינוי המדיניות שהתבצע עד כה כדי לפתוח שורת הזדמנויות ואפיקים חדשים, ששחקנים אחרים יכולים לנסות ולממש.

 

מומלץ לליברמן ולאיילון לבקר החודש בנתב"ג. רוב הסיכויים שיופתעו לגלות שם כמה פירות שהניבה ההתנצלות הישראלית לטורקיה. התיירים הישראלים שהבטיחו שוב ושוב בשנים האחרונות שכף רגלם לא תדרוך עוד בטורקיה חזרו הקיץ ליהנות ממנעמי המלונות באנטליה. אך לזה נוסף לאחרונה נדבך חשוב ומפתיע - שיתוף הפעולה בין גורמי חברה אזרחית בטורקיה ובישראל צובר תאוצה ונפח. בחודש הקרוב צפויים להתקיים מפגשים ישראליים-טורקיים בהיקף שלא נראה זה כמה שנים. בנתב"ג יעברו עוד ועוד ישראלים וטורקים המצויים בדרכם לכנסים וסמינרים משותפים.

גם בשנים הטובות של יחסי המדינות, עיקר הקשרים היו בעלי היבט ביטחוני ונוהלו בין ההנהגות. מעבר לתיירות הישראלית לטורקיה, שהייתה אמנם חשובה ליצירת דימוי חיובי לטורקיה בישראל (ולא בהכרח שלהיפך), שיתופי הפעולה בין גורמים אזרחיים משתי המדינות היה מצומצם. בשנות המשבר לאחר תקרית המשט לעזה היה כמעט בלתי אפשרי לשכנע אנשי מקצוע טורקים, במגוון של תחומים, לבקר בארץ. גם ביקורי ישראלים בטורקיה הפכו דבר נדיר. היו אלה אנשי העסקים ששמרו על הגחלת ושאפשרו להיקף הסחר בין המדינות להוסיף לצמוח ולשבור שיאים למרות המשבר הפוליטי.

 

כיום, אנשי העסקים כבר לא לבד. בשטח קורים דברים נוספים, ובהיקף הולך ועולה. משלחות של עיתונאים משני הצדדים מקיימות ביקורים הדדיים; מומחים משתי המדינות עורכים כנסים כאן ושם על מצב היחסים ועל דרכים לשפרם; פעילי חברה אזרחית ישראלים וטורקים עמלים על יצירת מסגרת חדשה לשיתוף פעולה בין ארגונים בלתי-ממשלתיים; מומחים ליישוב סכסוכים דנים כיצד יכולה כל מדינה לסייע לרעותה להתקדם לעבר שלום; אנשי מקצוע בתחום האנרגיה מתכננים כיצד לנצל את הגז הטבעי לרווחת שני הצדדים; ויש עוד.

 

האינטרסים הישראליים לשיפור היחסים עם טורקיה, שבגללם הרים בנימין נתניהו את הטלפון לארדואן בחודש מרס השנה, לא השתנו. גם לטורקיה יש אינטרסים בכך, בייחוד לאור כישלון המדיניות המזרח-תיכונית שלה. ואולם, הקשיים ביחסי ישראל-טורקיה עודם רבים ועדיין לא נמצאה הנוסחה לפתרון סוגיית הפיצויים לנפגעי המשט. הדרך לשיפור היחסים מורכבת ויש בה מהמורות - מההווה ומהעבר.

 

פרשיית חשיפת המרגלים מראה עד כמה המשבר מהעבר ממשיך ומשפיע גם על ההווה. אך לצד זאת, ההתנצלות בפני טורקיה יצרה פתח לשורה ארוכה של אנשים משתי המדינות לחשוב גם על העתיד, ולהיות חופשיים יותר לעבוד ביחד בניסיון לעצב אותו באור חיובי. עבורם ועבור הסיכוי לממש את העתיד שהם מנסים לגבש יחדיו, היה שווה להתנצל.

 

ד"ר נמרוד גורן הוא יו"ר מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית - ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים