פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
בכתב התביעה המקורי תוארה השתלשלות האירועים שהובילה את טמפו לקבלת הזיכיון בארץ. בקיץ 2001, אז עדיין שיחק באנגליה, יצר ברקוביץ' קשר עם חברת "בקרדי-מרטיני" במטרה לבחון את האפשרות לקבלת הזיכיון. נטען שנציגים של הנתבעת הבטיחו לברקוביץ' ולשותפו טריגר שהעסקה תתבצע עם שניהם, אבל לבסוף התחרטה והחליטה לייבא אותו בעצמה ורק תשלם להם תמלוגים על המכירות בישראל.
בפועל, נטען, קיבלה טמפו את הזיכיון ולא שילמה להם סכום כלשהו. התובעים צירפו חוות דעת של ראש החוג לניהול באוניברסיטת תל אביב,
ובה היקף החדירה הצפויה של המשקה לשוק המשקאות הקלים בישראל: 400 מיליון שקל בשנים הבאות.
בית המשפט המחוזי קבע בתחילה שעל טמפו לפצות את השניים ב-400 אלף שקל, והם ערערו לעליון. ברקוביץ' יוצג על ידי עורכי הדין מנחם אברמוביץ ויונתן דורי ממשרד "המבורגר עברון", שטענו שיש לזכות אותם בתשלומים נוספים. טמפו, שיוצגה ע"י עו"ד ניר מילשטיין ופנינית כהן ממשרד "שניצר גוטליב סאמט", סירבה בטענה שבין הצדדים לא התגבש הסכם ושהתובעים לא תרמו מהותית כלשהי לקבלת הזיכיון ע"י טמפו.
במסגרת הסכמה שהתגבשה בבית המשפט העליון התווספו לסכום שנקבע לטריגר וברקוביץ׳ 200 שקל ובזאת הסתיימה הפרשה.