שתף קטע נבחר

סוף להתחמקות מפיצויי פיטורין לעובדים זרים

המעסיקים רוצים לחסוך, העובדים הזרים חוששים לתבוע והמגשרים נהנים מהעמלה. כך גברה התופעה שבמסגרתה עובדים מקבלים פיצוי מוגבל ומוותרים על דרישות עתידיות. שופט בית הדין לעבודה החליט: עד כאן

בתקופה האחרונה נוהגים מעסיקי עובדים זרים לבקש מבתי הדין לעבודה לאשר הסכמים שבהם ניתן לעובד פיצוי כלשהו תמורת ויתורו על תביעות עתידיות. הסכם כזה, שהגיע לידיו של השופט דורי ספיבק, עורר בו אי נחת באשר להתנהלות מול העובדים הזרים.

 

פסקי דין מעניינים נוספים – בערוץ משפט של ynet:

 

מדובר באזרח תאילנדי שסיים לאחרונה חמש שנות עבודה בחנות פרחים. במקום לתבוע את זכויותיו בבית הדין לעבודה ולשלם שכר טרחה לעורך דין, הוא העדיף לנהל עם המעסיקה הליך גישור בעזרת מגשר תאילנדי. הצדדים הגיעו להסכם שלפיו התחייבה המעסיקה לשלם לעובד פיצויי פיטורים של 14,150 שקל תמורת ויתורו על כל תביעה או דרישה נוספת.

השופט ספיבק: "אלה זכויות שהעובד לא יכול לוותר עליהן" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
השופט ספיבק: "אלה זכויות שהעובד לא יכול לוותר עליהן"(צילום: shutterstock)

ההסדר הוגש לאישור בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, והשופט ספיבק זימן את הצדדים והמגשר לדיון. המגשר ביקש לאשר את ההסדר בלא דיון, כפי שנעשה במקרים דומים אחרים. אבל השופט התעקש על קיום הדיון, שבמהלכו התברר שהמגשר כלל לא בירר פרטים בסיסיים ומהותיים בנוגע לשמירת זכויות העובד. למשל, הוא לא בחן כמה השתכר העובד, כמה שעות עבד ביום ואף לא הוצגו בפניו תלושי השכר.

 

מנגד טען המגשר שהעובד מרוצה מההסדר, שחסך לו תשלום שכר טרחה לעורך דין, משום שהליך הגישור גבה ממנו שכר טרחה של 500 שקל בלבד.

 

ניסיון לעקוף את ההלכה

השופט ספיבק ביקש לשים סוף למנהג שפושה בבתי הדין לעבודה, ובמסגרתו מאושרים הסכמים בסגנון הזה ללא דיון ומבלי לקיים בדיקה מעמיקה לגבי השמירה על זכויות היסוד של העובד הזר, אשר לרוב כלל אינו מודע להן. לדבריו, עולה החשש שההסדרים, הכוללים סעיף ויתור על תביעות עתידיות, מאפשרים למעסיקים להתחמק מחובותיהם כלפי העובד.

 

"להבנתי, הבקשה המונחת בפני... מהווה מבחינה מעשית ניסיון 'לעקוף' את ההלכה הברורה שלפיה רבים הם המקרים שבהם לא ניתן תוקף לכתבי ויתור, וליצור מצב דברים שבו עם תשלום 'גמר חשבון' על ידי המעסיק יהיה העובד מנוע מלתבוע זכויות נוספות, אפילו המדובר בזכויות שהוא אינו יכול לוותר עליהם", כתב השופט.

 

השופט ציין שחישוב פשוט של פיצויי הפיטורים שלהם היה העובד זכאי לו השתכר שכר מינימום, מביא לתוצאה של 21,500 שקל. המשמעות היא שסכום הפיצוי שהוצע לו בהסדר הוא חלקי בלבד. לאור זאת, על פניו, נראה שמדובר בהסדר מקפח.

 

לדברי השופט, מקרה זה מגלה את הבעיה האמיתית: עובדים זרים מעדיפים לוותר על זכויותיהם מאשר להצטייד בעורך דין ולשלם לו שכר טרחה שאינם יכולים לעמוד בו. לעמדתו, מצב זה ניתן וראוי לשינוי. משכך ביקש השופט להעביר את החלטתו לידי הממונה על זכויות עובדים זרים ולראש האגף לסיוע משפטי, על מנת שיבדקו אם ניתן להעניק לעובדים אלה סיוע משפטי מוזל או חינמי.

 

יש לברך על החלטה, אשר ברור שמטרתה היא להגן על העובדים הזרים מפני קיפוח. עם זאת, פסק הדין מעלה את הבעיה שהיעדר משאבים כלכליים מונע מעובדים זרים לקבל את שמגיע להם על פי דין, ולכן יש לעודד את העובדים לעמוד על זכויותיהם.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מיכאל קרמר
ארכיון. עובד חקלאות מתאילנד
צילום: מיכאל קרמר
מומלצים