פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
השופט נמרוד פלקס הסכים שגם טרם הפרידה חיו בני הזוג בצמצום וכעת הורע מצבם. לחובת האם הוא ציין את העובדה שלא טרחה להציג ראיות באשר לסכומים שדרשה או הסבר לכך שהסכום הוכפל. הדין האישי, פסק השופט, קובע כי חובת האב במזונות ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד גיל 6 היא מוחלטת, בעוד שחובת המימון לצרכים שמעבר לכך מוטלת על שני ההורים מכוח דין צדקה ביחס ישיר להכנסותיהם. השופט פירט שצרכים הכרחיים הינם בין היתר מזון, דיור וחינוך, בעוד שמימון הצורך בצעצועים או חופשות אינו נחשב הכרחי, ולכן הם נכללים במסגרת מזונות מדין צדקה. בכל הקשור לחובות מדין צדקה, הסביר, החלוקה בין שני ההורים תהייה שוויונית אך לא שווה, באופן שהיא תתחשב בהכנסתו הפנויה של כל אחד מהם.
לאור העובדה שבזמן מתן פסק הדין עברה אחת הבנות את גיל 6, הרי שבכל מקרה האב אינו מחויב יותר בצורכיה ההכרחיים ואלו ייקבעו על פי דין צדקה בלבד. השופט התרשם שהאם מקבלת קצבת הבטחת הכנסה וקצבת ילדים אשר נועדה מעצם מהותה למזונות ילדיה.
קצבת הילדים, קבע, מותרת בניכוי מסכום המזונות אשר על האב לשלם, תוך שהוא מפנה לכך שקצבאות האם עולות על סכום המזונות שאותו היא דורשת לקבל. "אין להעדיף את סיפוק צורכיהן המינימליים של הקטינות על סיפוק צורכיהם המינימליים של הקטינים", כתב השופט ודחה את התביעה.
בית המשפט ניסה להימנע ממצב שבו חיוב האב במזונות הקטינות יגרום לכך שמזונות הילדים שמצויים במשמורתו ייפגעו, והבהיר שבמידה שיחול שינוי נסיבות ממשי תוכלנה הבנות באמצעות האם לעתור בשנית בנושא המזונות.
לאחרונה, בעיקר בסיטואציות של חלוקת משמורת, אנו ערים ליותר ויותר מקרים שבהם בתי המשפט מנסים למצוא דרכים יצירתיות העומדות בקנה אחד עם ההלכה הדתית, באופן שיאפשר את חלוקת הנטל בין ההורים בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.