פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
לאחר שגילה את הטעות ביקש הבנק מהנאמן להשיב לו את הכספים שקיבל, אולם הוא סירב. בסירובו, טען הבנק, יש משום הטעיה וחוסר תום לב כי הוא אכן קיבל לידיו כספים שלא כדין. הנאמן טען מנגד שהבנק עיכב את העברת הכספים לחברה הגרמנית וגרם לסיכול העסקה. משכך, טען, ביקש לבטל את ההעברה והבנק התחייב לעשות זאת תוך ששחרר אותו מכל התחייבות בקשר לכספים אלה. לדבריו, התחייבות הבנק מהווה הסכם לכל דבר ועניין - הסכם שהבנק לא עמד בו.
הבנק הכחיש כל התחייבות כלפי הנתבע או הסכם איתו. לדבריו, תחילה ביקש לחסום את העברת הכספים, אולם לימים נודע לו שהדין הגרמני מאפשר לעשות זאת באופן זמני בלבד. על מנת להחזיר את הכספים, הוסיף, היה צורך באישור של נותן ההוראה – הנתבע - אלא שהוא התחמק מפניותיו ולא נתן את האישור.
הסכום שהגיע לחשבונו של הנתבע, הוסיף הבנק, הועבר אליו בטעות ובמנותק מהעסקה עם החברה הגרמנית, ולכן עליו להשיבו.
השופט מיכאל תמיר קבע שטענת הנתבע בדבר התחייבות או הסכם אינה יכולה להתקבל. נפסק כי הבנק בסך הכול הודיע לעורך הדין שאם יצליח לבטל את העברת הכספים, הוא לא יצטרך להחזיר את הכסף שהגיע אליו בטעות.
לאור העובדה שבסופו של דבר הכספים הועברו הלאה, ברור שהנתבע יצטרך להחזיר את הכסף.
גם אם היה בדברי הבנק משום הסכם, קבע השופט, תנאי לקיומו הינו שהכסף יחזור לבנק מהחברה הגרמנית. עוד נפסק שהנתבע לא הוכיח כי ההעברה נעשתה בניגוד להוראותיו, והוא אף לא סייע לבנק למנוע אותה. לפיכך התקבלה התביעה במלואה והנתבע חויב לשלם לבנק 718,678 שקלים, בתוספת 80 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
לפנינו עורך דין שפעל בניגוד לכללי האתיקה בכך שהפר את חובת הנאמנות ללקוח. כספים המופקדים בחשבון נאמנות הם כספי הלקוח ואינם שייכים לעורך הדין, אולם במקרה שלפנינו, ראה הנתבע לנכון לנכסם לעצמו - ומכאן חומרת מעשיו. סירובו להשיב כספים, שידע היטב שהופקדו בחשבונו בטעות, נוגדת את חוק עשיית עושר ולא במשפט.