עוד פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט ב-ynet:
כעבור כמה שנים החליטו השניים להתחתן, אלא שאחרי ארבע שנות נישואין עלו יחסיהם על שרטון, הידרדרו לאלימות והאישה פתחה בהליכים משפטיים נגד הבעל. בתביעה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים היא ביקשה לבטל את הסכם הממון, וטענתה העיקרית התייחסה לתוקפו: לדבריה, מכיוון שההסכם נחתם בשלב שבו כלל לא הייתה להם כוונה להינשא, הוא לא תקף. סמכות נוטריון לאמת הסכם ממון, היא טענה, חלה רק על הסכם שנכרת לקראת נישואים. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה ופסק שההסכם שריר וקיים, ולכן ערערה האישה לבית המשפט המחוזי, שהפך את ההחלטה. השופטים משה סובל, תמר בזק רפפורט ודוד מינץ קבעו פה אחד כי די להסתפק בטענה לעניין תוקפו של ההסכם כדי לקבל את הערעור.
השופטים בחנו את השאלה אם לנוטריון יש סמכות לאשר הסכם ממון לפי "חוק יחסי ממון", כאשר הצדדים לא נמצאים סמוך לפני הנישואין, והשיבו על כך בשלילה. אין חולק, קבעו, שבעת שבני הזוג חתמו על ההסכם, האפשרות שיינשאו בעתיד לא עמדה על הפרק. לפיכך לא זכה ההסכם למעמד ותוקף של הסכם ממון על פי חוק יחסי ממון, למרות האימות הנוטריוני.
השופטים כתבו: "הלכה היא כי חוק יחסי ממון אינו חל אלא על בני זוג נשואים". הם הסבירו שבני זוג שאינם נשואים יכולים להסדיר את ענייניהם הרכושיים בהסכם רגיל שניתן לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה, אך בשום אופן לא מכוח חוק יחסי ממון.
השופטים הדגישו את ההבדל בין הסכם שנחתם בין ידועים בציבור לבין הסכם ממון שנחתם בין בני זוג נשואים או כאלו העומדים להינשא, וקבעו שההסכם בטל בכל הקשור לתקופת הנישואין. באשר לתקופה שבה היו בני הזוג ידועים בציבור, נקבע כי ההסכם ביניהם בטל בשל הפרה יסודית של הבעל, והוא חויב לשלם לאישה שכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.
לפסק דין זה חשיבות רבה בכל הנוגע לעריכת הסכמים להסדרת היחסים הרכושיים בין בני זוג שמעמדם התחיל כידועים בציבור והסתיים בסטטוס של נשואים. ידועים בציבור שמבקשים להסדיר את יחסי הממון ביניהם, רצוי כי יערכו הסכם ובו מערכת התניות ברורה לתקופה זו בלבד. אם יחליטו, במזל טוב, להינשא, יהיה זה נכון כי יערכו הסכם חדש.