פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
בעקבות זאת הגישה התיירת תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון כנגד חברת בעלת החניון, חברת "אוצר מפעלי ים", ונגד עיריית תל אביב, האחראית לשיפוצים באזור הנמל ולפסולת הבניין שלא פונתה. לטענת התובעת, שעבדה כמעצבת אופנה ותכשיטים, מאז התאונה היא לא הצליחה לשוב לתפקוד מלא ונאלצה לסגור חברה לעיצוב תכשיטים שהקימה בדנמרק זמן קצר קודם לכן. לדבריה היא לא מסוגלת לעבוד מול מחשב ונתמכת על ידי בני משפחה וחברים. בעדותה תמכו חבריה שנכחו בעת האירוע.
בעירייה אישרו שבתקופה הרלבנטית ביצע קבלן עבודות תשתית באזור הנמל, אבל היא לא דאגה למעבר חלופי בטוח בתקופת השיפוצים.
בנסיבות אלה קבעה השופטת, ד"ר איריס סורוקר, שיש לקבל את טענת התובעת שלא נותרה לה ברירה אלא לעבור מתחת למחסום המורם. מכיוון שכך נקבע שהעירייה התרשלה שכן היה עליה לדאוג למעבר חלופי ובטוח להולכי רגל.
נקבע גם שבעלי החניון התרשלו כלפי התובעת בכך שלא נקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע מעבר של הולכי רגל מתחת למחסום. השופטת קבעה שהשילוט שהוצב, "זהירות! מחסום אוטומטי", אינו מספק כיוון שאין בו איסור על מעבר הולכי רגל.
השופטת פסקה שעיריית תל אביב ובעלת החניון יישאו באחריות ויפצו את התיירת ב-391 אלף שקל. הנתבעות חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחה של כ-92 אלף שקל.
עורכי הדין ד"ר ערן אגו והילה בועז-גבאי, העוסקים בתחום הנזיקין, טוענים שבמקרים כאלה לא מדובר ביד המקרה כי אם ברשלנות פושעת: "בית המשפט קובע באופן ברור שהצבת שלט שאינו עולה בקנה אחד עם המטרה שלשמה נועד, לא תעניק הגנה משפטית בבוא היום. לכך מצטרפת התנהלותה הרשלנית של הרשות המקומית, אשר נושאת באחריות לאכיפת תקנות הבטיחות ולהסרת כל מטרד במרחב ציבורי-מסחרי המשמש עוברים ושבים רבים".