תאונת עבודה: החשיפה לשמש תרמה לסרטן

חקלאי מת מסרטן עור ומומחה קבע שהחשיפה לשמש במסגרת עבודתו תרמה כ-50 אחוז להתפרצות המחלה. הביטוח הלאומי סירב לשלם לאשתו קצבת תלויים של נפגעי עבודה, אלא שבית הדין העמיד את המוסד במקומו

עו"ד מיכל בירותי פורסם: 15.12.13, 15:26

בשנת 1982, בהיותו בן 35 בלבד, הפסיק חקלאי גידולי שדה לעבוד בעקבות הופעת נגעי עור אדומים על פניו. כשני עשורים לאחר מכן התברר שהוא סובל מסרטן עור, ולימים הלך לעולמו בשל המחלה. בעקבות זאת הגישה אלמנתו תביעה לביטוח לאומי לקבלת קצבת תלויים של נפגעי עבודה. היא טענה שמקור המחלה היה בעבודתו של בעלה, שבה עסק 13 שנה, 12 שעות כמעט מדי יום, לעיתים תחת שמש קופחת. אולם הביטוח הלאומי דחה את תביעתה והיא הגישה ערר לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע באמצעות עו"ד צפריר אושרי.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

במסגרת הדיון בתיק מונה מומחה מטעם בית הדין בתחום מחלות העור. בחוות דעתו הוא כתב כי חלקה של החשיפה לשמש במסגרת העבודה עומד על 50%, ואילו 50% הנותרים קשורים לחשיפתו לשמש בילדותו ובשעות שמחוץ לעבודה.

צילום: אוהד צויגנברג
ביטוח לאומי. ביקש לפסול את חוות דעת המומחה (צילום: אוהד צויגנברג )
הביטוח הלאומי, שיוצג על ידי עו"ד ילנה צ'וקלר, ביקש לפסול את חוות הדעת בנימוק שלא מדובר במומחה לסרטן, ולמנות מומחה אחר. עוד נטען כי המומחה ייחס תרומה שווה לתנאי העבודה ולחשיפה לשמש בזמן שהמנוח לא עבד, ולא נתן הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע חלף פרק זמן ניכר, של כ-24 שנים, מיום שהמנוח הפסיק לעבוד ועד הופעת המחלה.

 

לטענת הביטוח הלאומי, תשובת המומחה שלפיה סרטן עור מתפרץ כתוצאה מקרינת שמש מצטברת של שנים, ולעיתים בחלוף יותר מ-10 שנים, אינה מתקבלת על הדעת.

 

פסילת מומחה - רק במקרים חריגים

השופט יוסף יוספי דחה את טענת הביטוח הלאומי וקבע שאין כל הצדקה לסטות מחוות דעתו של המומחה אשר הייתה מפורטת, מקצועית ועניינית. השופט חזר על ההלכה שלפיה בדרך כלל ייתן בית הדין משקל מכריע לחוות דעת המומחים הממונים מטעמו בשאלות רפואיות,

שכן הן לא מוטות לאף צד. רק במקרים חריגים, שבהם ישנה הצדקה משפטית או עובדתית לכך, יפסול בית הדין את חוות הדעת.

 

כמו כן פסק השופט כי המומחה קבע כקביעה רפואית שבאופן ברור וחד משמעי קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה של המנוח לסרטן העור שבו לקה. בהקשר זה ציין השופט כי המוסד לביטוח לאומי ביקש לפסול את חוות דעת המומחה רק לאחר שהתקבלו מסקנותיו, בעוד שבמועד מינוי המומחה הסכים למינויו.

 

משהתקבלה חוות הדעת, נקבע כי יש לקבל את תביעת האלמנה ועל הביטוח הלאומי לשלם לה את קצבת התלויים שלה היא זכאית. ביטוח לאומי אף חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 3,000 שקל.