<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אחד מאלה "שפשוט חווים את החוויה", הוא הבימאי רוביק פייגין, שלא הכיר את עולם הניגונים עד לפגישה הגורלית עם פרלמן. "לשמוע את אמיר מדבר על הניגון המקודש וכוחו, סחף אותי. לקח לי זמן להבין את עולם הניגון, אבל זה עבד עלי בלי שהצלחתי לשים את האצבע איך בדיוק".
פרלמן בחר לחקור לעומק את מה שהוא מכנה "הניגון המקודש" – משירת הלוויים בבית המקדש, ועד למאה ה-21 – בצוהר ראשון מסוגו שהוא פתח למוזיקה היהודית. "נעשו הרבה סרטים על כלייזמרים, אך סרט שמעלה על נס את הניגון היהודי - זה ראשון מסוגו".
לדבריו, "התעסקתי הרבה בניגונים מקודשים. הבנתי שיש לי חתיכת אוצר, והדרך להנגיש את זה לעם ישראל זה על ידי סרט". המטרה, לשיטתו של פייגין, היא "לתת לצופים כלים לחשוב על מוזיקה קצת אחרת. עבורי ועבור רבים בסביבתי, המוזיקה המקודשת היא מוזיקה כמעט נעלמת. אנחנו לא פוגשים בה ולא עוסקים בה".
במהלך הסרט פוגש פרלמן מספר רב של אנשים מעולם המוזיקה והעולם התורני, המציגים פסיפס של נקודות מבט היוצר תמונה עמוקה של הניגון היהודי. "אנחנו מלמדים תורה, והמוזיקה היא תורת הנפש. זה המרחב של הנפש", אומר אחד ממשתתפי הסרט.
"יש הבדל בין ניגונים שאנו שומעים ברדיו, לניגונים מקודשים. הם באים ממקום אחר והולכים למקום אחר. למשל, בעל התניא - שמבחינתי ניגוניו הם מעל ומעבר ללד זפלין או בטהובן - יש לו ידע עמוק ומושרש".
"עם ישראל", פרלמן מוסיף, "הוא סינתזה אנושית של מוזיקת עולם חד-פעמית". ומסכם: "כשייבנה בית המקדש, אני מקווה שיתנו לי תפקיד טוב בתזמורת".