שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שיר שואה: הניגון שמסמל לרב לאו אור באפילה
    על אדמת הטחב במחנה העבודה שמעו הילדים ישראל ונפתלי לאו קול מוכר מהבית. הצצה לצריף גילתה יהודי מגולח זקן, שר את "מקדש מלך". שנים לאחר מכן ייכנס סיפורו המופלא של הניגון לפרויקט "ניגון שעולה מן האפר", לצד סיפורים נוספים

    לניגון "מקדש מלך" מתוך "לכה דודי", יש מקום משמעותי בתודעת זיכרון ילדותו של הרב הראשי לתל-אביב יפו, ישראל מאיר לאו. "היינו במחנה העבודה צ'נסטוחובה בפולין. זה היה בחורף שלפני חנוכה. בצריף הגדול הזה, מלא טחב וקור אימים של דצמבר, אחי נפתלי שומע ניגון מוכר מתוך הצריף".  

     

    כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

    כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו

     

     

    אחיו הגדול, נפתלי לביא, אמר לו "חכה כאן, אני הולך לצריף", וזיהה שמדובר בניגון קבלת השבת "לכה דודי". כשנכנס, גילה שהאדם ששר את הניגון היה לא אחר מהחזן יוסף מנדלבוים, שגם הלחין את המנגינה - רק ללא הזקן. "כך הוא ישב שם על האדמה התחובה בצריף", מספר הרב לאו.

     

    הרב לאו - על הסיפור שמאחורי ניגון השואה של ילדותו

    הרב לאו - על הסיפור שמאחורי ניגון השואה של ילדותו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הטקסט עצמו התאים בדיוק למצבם באותה תקופה: "קומי צאי מתוך ההפיכה, רב לך שבת בעמק הבכא, והוא יחמול עלייך חמלה". הלחן לא היה דכאוני כלל ועיקר, כי אם "מין ואלס מתוק וקסום", מתאר הרב לאו, שהעניק להם תחושה של התרוממות רוח. ועד היום מעניק תחושה כזו. 

     

    הניגון "מקדש מלך" - בביצוע "הלב והמעיין"    (צילום ועריכה: משה וציפי חורי פילטר הפקות עבור מוסף בית אבי חי)

    הניגון "מקדש מלך" - בביצוע "הלב והמעיין"    (צילום ועריכה: משה וציפי חורי פילטר הפקות עבור מוסף בית אבי חי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "נפתלי אחי זכר את הניגון הזה מקרקוב, כאשר האדמו"ר הקדושת ציון היה מגיע לביקור", מספר הרב. "הדבר הזה מעורר געגועים ורגשות שאי אפשר לתאר. כאות הוקרה ליוסף מנדלבוים על השירה שהחזירה את אחי לימים הנפלאים בקרקוב, אחי הוציא מהנרתיק שלו ספר 'מקראות גדולות' - חמישה חומשי תורה, בחתימתו של דודנו אליהו, והגיש לו במתנה את האוצר הנפלא.

     

    "כעבור שבוע הגענו אחי ואני לבוכנוואלד, ושם - בערימת החפצים שנערמו לפני הכניסה לתנור - בצבץ הספר הזה שלפני שבוע אחי נתן ליוסף מנדלבוים. הבנו שזו הייתה דרכו האחרונה. חששנו שהוא נספה.

     

    "ארבעים שנה לאחר מכן מגיע אחי נפתלי בתפקידו כקונסול ישראל בניו-יורק, לביקור אצל האדמו"ר מבובוב זצ"ל, ושם הוא מספר לו את סיפורו של יוסל מנדלבוים. כעבור דקות אחדות מופיע יהודי עם זקן שיבה הדור, והרבי אומר לאחי נפתלי, ביידיש: 'דוס איז יוסל מנדלבוים'. אחי סיפר לי שהוא הסתכל על אלפי החסידים בבובוב שבבורו-פארק, ולנגד עיניו ראה את החלכאים והנדכאים שנלקחו כמעט כולם למוות, יושבים על אדמת הטחב במחנה צ'נסטוחובה, ושומעים את אותו ניגון מפי אותו החזן".

     

    כמו המגרפה שגרפה את האפר

    השאלה איך הצליחו יהודים לשיר ואף להלחין ניגונים במהלך השנים האיומות של השואה, מזכירה לרב ד"ר תמיר גרנות דרשה של האדמו"ר מפיאסצנה, העוסקת באחד מכלי הנגינה שהיו במקדש - מגרפה. "היו בה 100 נקבים, ומכל נקב היה אפשר להוציא 10 קולות, בסך הכל 1,000 קולות", כך הרב גרנות. "אבל בפועל, התפקיד של המגרפה היה לגרוף את האפר שנותר מקורבנות שעלו על המזבח.

     

    "האדמו"ר שאל מה הקשר בין שימושי הכלי - הרי כלי מוזיקלי לא אמור לשמש גם כמגרפה. התשובה שלו היתה שהאפר מסמל את החידלון, את המוות. כשאנו נתקלים בו אנחנו יכולים לשקוע לתוך ייאוש, ספקנות ודיכאון. אבל אם אנחנו מצליחים להפוך את המקום של המוות לחיים, לנגינה - ניתן להפוך את הקערה על פיה. הנגינה יכולה לבטא שמחה וכיסוף, ומסמלת תנועה של חיים. תנועה שלא נותנת לאדם לשקוע".

     

    "לחבר חרסים של זיכרון"

    הפרויקט "ניגון שעולה מן האפר", הופק במסגרת המכון לחקר השואה של מכללת ירושלים, יחד עם הרב גרנות וחברי

    להקת "הלב והמעיין", חיליק פרנק ונאור כרמי, והוא כולל מופע בן 12 ניגונים ואלבום שעתיד לצאת במהלך השנה הקרובה, בשיתוף "המוסף" של אתר בית אבי-חי שהעלה את הפרויקט.

     

    זה שנים ארוכות חוקר ואוסף הרב גרנות ניגונים חסידיים שנכתבו במהלך תקופת השואה. חלק מהניגונים, שהושרו ונוגנו בעידן של טרום מכשירי הקלטה, נשמרו במסגרת חסידויות שונות. אחרים הועברו מאב לבן ונשתמרו במסגרות משפחתיות מצומצמות יותר, וחלקם נמצא בכתב, במסמכים שהכילו את התווים והמילים. "זו מין ארכיאולוגיה - לחבר חרסים של זיכרון", מגדיר גרנות את מלאכת האיסוף.

     

    אחד הניגונים בפרויקט, "אשרינו, מה טוב חלקנו", סייע בהצלת 50 בחורים יהודים-הונגרים מתא הגזים. בספרו "שו"ת מקדשי השם", כותב הרב צבי הירש מייזליש, שהיה אב בית דין בהונגריה שלפני השואה, כי הבחורים הגיעו לאושוויץ, ומיד הוכנסו אל תאי הגזים. "הם ידעו בדיוק לאן הם הולכים, ושתוך דקות כבר לא יהיו בין החיים", מספר חיליק פרנק את סיפורו של הרב מייזליש.

     

    "בבהלה הזאת קם אחד מהם, ואמר: חברים יקרים, היום שמחת תורה. אמנם אנחנו לא בבית, לא בבית כנסת, ואין לנו ספר תורה לרקוד איתו, אבל הקב"ה נמצא פה איתנו. בואו נשמח ונרקוד עם הקב"ה. הבחורים התלכדו למעגל גדול. והתחילו לשיר את 'אשרינו, מה טוב חלקינו'".

     

    תוך כדי השירה נכנס קצין אס-אס, ובהשתאות מהולה בזעם היסה אותם וצעק: אתם יודעים לאן אתם הולכים? איפה תהיו בעוד כמה דקות?

    "קם אותו בחור עז פנים בקדושה, ואמר לו: אנחנו יודעים בדיוק לאן אנחנו הולכים, ובגלל זה אנחנו רוקדים ושמחים, אנחנו שמחים לעזוב עולם שפל ובזוי כזה, שכלבים ומנוולים כמותכם מכתיבים את סדר יומו".

     

    הרב גרנות מספר כי התשובה האמיצה הכעיסה את הקצין, והוא הוציא אותם מתאי הגזים, והעביר אותם אל תא אחר, בהבטחה שלא יניח להם למות בקלות, ושיאריך את ייסוריהם. אלא שלמחרת, בתוך המולת המחנה, נשלחו הבחורים במשאיות לעבודה בתוך גרמניה, ובכך ניצלו חייהם.

     

    עבור הרב גרנות, הצלת חייהם הוא לא עיקר המסר. "המסר היותר גדול מבחינתי הוא שהם שרו, לא שהם ניצלו. בשואה אירעו אירועים רבים שבסופם היהודים לא ניצלו. הדגש מבחינתי הוא יותר על כוחה של הנשמה", הוא אומר. "תוך כדי צעדות, במחנות המוות וברגעים הקשים - הם ניסו לשיר. אם להתבטא בשפה החסידית, הניגון בעצם ניסה להוציא ניצוצות מתוך החושך המוחלט".

     

    • האירוע "ניגון שעולה מן האפר " יתקיים בבית אבי חי לרגל יום השואה הבינלאומי שחל היום (א', 27.1) בשעה 20:30

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "לא עצבות, אלא התרוממות רוח". הרב ישראל מאיר לאו
    צילום: יוני טובלי
    "הלב והמעיין" - חיליק פרנק ונאור כרמי
    מומלצים