שרד שמונה שנים לאחר השבץ: לאחר שנים של אשפוז, ניתוחים, טיפולים וניסיונות שיקום כושלים שבהם גופו לא עמד עוד, הלך ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון לעולמו. שאלות רבות נותרו עדיין פתוחות: האם הטיפול שקיבל היה הנכון עבורו? האם השיקולים שהביאו לעיכוב בהבהלתו לבית החולים לא החמירו את מצבו? האם ניתן בכלל היה למנוע את הטרגדיה?
עוד על שבץ מוחי:
זוהי כרוניקת האירועים הרפואיים מאז שנת 2005 שהובילו את שרון אל מותו:
בשעה 20:00, קצת אחרי פגישתו עם שמעון פרס, אמר שרון בן ה-78 לעוזריו כי הוא "מרגיש לא טוב". הפרמדיק הצמוד אליו הבהיל אותו בניידת טיפול נמרץ לחדר המיון בבית החולים הדסה עין כרם, שם העלו הרופאים חשש כי לקה באירוע מוחי חולף.
באותו ערב עבר שרון בדיקת MRI למיפוי הנזק המוחי, ולאחר אשפוז קצר שוחרר לביתו תחת טיפול תרופתי הנוגד קרישיות יתר בזריקות "קלקסן" שניתנו לו מדי יום.
בשעה 23:00 הובהל שרון שוב לחדר המיון, לאחר שלקה בשבץ מוחי חמור. פרופ' בולק גולדמן, שהיה רופאו האישי של שרון, אמר שההחלטה לפנות את שרון באמבולנס ולא במסוק הייתה נכונה. לאחר שעבר בדיקה ראשונית, הועבר שרון לבדיקת MRI נוספת שבה אושר כי מדובר באירוע מוחי משמעותי.
בשל חומרת המצב הועבר שרון לחדר הניתוח, שם ניקזו הנוירוכירורגים פרופ' פליקס אומנסקי וד"ר חוסה כהן את הדימום המוחי שבו לקה.
מצבו של שרון תפס כותרות ראשיות בעיתוני העולם ובמהדורות החדשות, וסביב בית החולים הצטברו מאות צוותי תקשורת שהמתינו להודעות שנמסרו מטעם הנהלת בית החולים.
"היום יום גדול בשבילנו, אנחנו מאושרים", אמר בנו של אריאל שרון לאחר שלדברי משפחתו פקח עיניים לראשונה מאז ששקע בתרדמת.
לאחר שגלעד בנו השמיע לאביו קלטת ובה נשמע קולו של נכדו, הבחין כי אביו מעפעף בעיניו. אלא שהאופטימיות הייתה מוקדמת, ובמצבו הנוירולוגי של שרון לא חל כל שינוי.
בתום ארבע שעות הוצא שרון מחדר הניתוח בבית החולים הדסה, שאליו הוכנס בשל נמק בדרכי העיכול. מוקדם יותר עבר שרון בדיקת CT בבטנו, שממצאיה הראו כי הוא סובל מפגיעה חמורה באספקת הדם למעיים, שגרמה כאמור לנמק. במהלך הניתוח נכרת חלק מהמעי שבו נמצא הנמק.
לאחר חמישה חודשי אשפוז בבית החולים הדסה עין כרם, הועבר שרון לאשפוז במחלקה לשיקום נשימתי במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. חרף הציוד המורכב וטכניקות הטיפול המתקדמות, נותר מצבו ללא שיפור.
במהלך אשפוזו במרכז השיקום בתל השומר, חלה החמרה נוספת במצבו של שרון. רופאיו דיווחו על סימני פגיעה בתפקוד הכליות ועל אגירת נוזלים בגופו. בדיקות נוספות שנערכו לו הצביעו על שינויים שחלו ברקמת המוח.
שרון הועבר שוב ליחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי שיבא, לאחר שבגופו התגלה זיהום שגרם לפגיעה בתפקוד הלב שלו. ביחידה לטיפול נמרץ טופל שרון באנטיביוטיקה לתוך הווריד, ורופאיו הודיעו כי לא נשקפת סכנה לחייו.
בבדיקות שנערכו לשרון באמצעות מכשיר fMRI המתעד פעילות מוחית בזמן התרחשותה, דווח על פעילות מוחית "משמעותית". לדברי בית החולים, שרון מעולם לא אובחן כסובל מתרדמת, אלא אבחנתו נקבעה כ"רמת הכרה נמוכה".
עוד נמסר כי במהלך שש השנים במערך השיקומי בבית החולים הוא הגיב לגירויי קול וראייה, וכי הוא מסוגל להשיב באופן לא עקבי באמצעות תנועת העיניים ותנועת אצבע.
שרון עובר ניתוח בבטנו, כשהוא עדיין בתרדמת. הניתוח ארך כשעה, ולאחריו סבל מזיהום שטופל באנטיביוטיקה לתוך הווריד.
לאחר הטיפול הוחזר שרון לבית החולים השיקומי בתל השומר, שם אושפז בשנים האחרונות.
החמרה ניכרת במצבו של אריאל שרון, בעקבות אי ספיקת כליות וקריסת מערכות גופו: רופאיו שוחחו עם בניו והסבירו להם כי למרות הטיפול המקסימלי שהוא מקבל, שכולל עירויי נוזלים, אנטיביוטיקות, תרופות לשיפור תפוקת הלב ואיזוני לחץ דם ותרופות לייצוב החומציות בדם, מצבו קריטי וימיו ספורים.
בית החולים שיבא, שבו מאושפז שרון, דיווח על החמרה נוספת במצבו של שרון וכי הבדיקות מעידות שקיים זיהום בדמו. כליותיו קרסו, ונשקפת סכנה מיידית לחייו.
מצבו של שרון ממשיך להידרדר ולראשונה הוגדר על ידי בית החולים אנוש. הוא עדיין סובל מאי ספיקת כליות ומזיהום בדם.
בצהרי יום שבת גופו של אריאל שרון לא עומד לו, והוא נפטר.