בורקס, ניפגש ברבנות: שבוע נטול גלוטן

מכיוון שמזה שנים שאני מנסה לשמור על משקלי בגדר הסביר (סביר זה דבר יחסי, כן?) ומאחר שלבלות יותר ממה שאני מבלה בחדר הכושר יצריך ממני לשלם שם ארנונה, מפעם לפעם אני נוקט בפעולות כמו לנסות ולהשגיח על מה שאני אוכל השבוע. זה כמובן לא כולל סופי שבוע, ארועים ואירוח חברים, אבל בכל זאת מנסים. בקיצור: החלטתי להוריד את החיטה מהתפריט שלי לשבוע. לא קל, בטח שלא לאחד שהוא פריק של פחמימות.

מאכל שרק נותנים בו ביס ונפתח התיאבון. ג'חנון (צילום: shutterstock)

כך מצאתי עצמי השבוע אוכל שווארמה פעמיים בצלחת שלצידה סלט שבינינו - הוא אף פעם לא משהו בשווארמיות. ואל יהיה קל הדבר בעינכם; שווארמה בצלחת עם סלט עייף בצד זה כמו לרדת על קרם בוואריה של פעם רק בלי סירופ השוקולד מעל, כמו לנגב חומוס עם פריכיות אורז, כמו להתחיל דיאטה כזו בדיוק ביום שהגברת הכינה סיר ג'חנון אקסטרה לארג' ורק הריח בבית מוציא אותך מהכלים.

בוקר אחד מצאתי את עצמי מסתובב רעב בנמל תל אביב בשעה 11:00. "מה אני אוכל?", שברתי את הראש. הרי לשבת לארוחת הבוקר זו בעיה ממש - עם מה אני אנגב את החלמון בחביתה, למשל? לא פשוט.

כמעט מצאתי עצמי עוקב אחרי אמא שגלגלה ילד בעגלה שמצדו אכל בייגל'ה כזה קלוע כמו צמה ופריך עם מלח מעל שנצנץ באור השמש. אז הבנתי שמצבי כבר הופך למסוכן ושאני חייב לאכול משהו ומייד.

אמהות עם ילדים ובייגל'ה - שמרו על הכעכים של פעוטותיכם! נמל תל אביב

נכנסתי למסעדת "בויה" שבמקום. "בוקר או צהריים?", שאלה המלצרית. "צהריים!", עניתי בשמחה. דילגתי בכאב על כל הפיצות בתפריט, העלמתי עין מהפוקאצ'ה שהוגשה לשולחן לידי, אפילו שהריח היכה באפי והזמנתי מחבת ירקות אפוי בטאבון. תמיד זה מפתיע אותי מחדש כמה מנה פשוטה, כשהיא טובה,  מצליחה להנעים כל כך. במחבת הברזל נחו להם עגבניות, בצל סגול, כרובית, גזר, צנוניות קטנות וארטישוק. מעט מלח גס ושמן זית מעולה פלוס הצלייה יצרו מנה שהיא גם טעימה וגם הצליחה להשקיט את הרעב, כך שיכולתי להתפנות בשקט לבחירת העיקרית.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

שוב דילגתי בכאב על אגף הפיצות והבצקים והזמנתי צלעות טלה. הגיעו 3 צלעות טלה מגולפות, בשרניות וצלויות כראוי. השומן היה פריך והבשר ורדרד ונימוח. הן היו מונחות על כמה חצאי לבבות ארטישוק צרובים מעט, לצד תפוח אדמה אפוי ומבושל שהוכנס לתוך אותו טאבון מדובר. שבעתי (לפחות זמנית), ויתרתי על קינוח בהתנצלות למלצרית ובחיוך הודיתי לה: "בזכותך שרדתי עוד יום  בלי חיטה" .

(צילום: רפי אהרונוביץ')

כשחזרתי הביתה בערב, ניסיתי לסיים בכוח קופסת קוטג', שבפרץ של יצירתיות הוספתי לה מיכל אחד של יוגורט עיזים ושלושה פלפלי שושקה שקליתי במחבת וקצצתי גס, תוך נסיונות נואשים לא להביט יותר מידי בשאריות הג'חנון שראיתי במקרר או בשקית הפיתה קראנץ׳ שראיתי בארון, שניהם חברים שהיו מסתדרים מצוין עם הקוטג' המשודרג שלי. "למה שמישהו לא יכתוב מאמר על כמה לא בריא ומשמין זה לאכול ירקות?!", נאנחתי ולקחתי עוד ביס מהפלפל הקלוי.

"ביף מר בשריניון" - קדירת בקר וטלה ביין עם 3 סוגי פטריות

מתכון שלוקח השראה מבף בורגיניון ומשתדרג עם טלה ומחית כמהין. הצלחתו תלויה באיכות חומרי הגלם, מהבשר ועד ליין ולירקות.

המרכיבים:

1.5 ק"ג אונטר ריב (צלעות עורף), חתוכות בינוני

600 גרם צוואר או אוכף טלה,חתוך גס עם העצם

עצמות בקר: 1 עצם ברך ו-2 עצמות מח

2 מגשי בצלצלי שלוט קלופים וחתוכים באמצע

4 גזרים קלופים חתוכים לטבעות

1 ראש סלרי קלוף וחתוך לקוביות

1 צנצנות מחית כמהין

1 מגש פטריות שמפיניון

1 מגש פטריות פורטובלו

6 שיני שום גדולות קלופות וקצוצות גס

1 בקבוק יין אדום, רצוי קברנה סוביניון (לא לחסוך דווקא ביין בבקשה)

2 עלי דפנה

1/2 כפית פפריקה מעושנת חריפה

מלח ופלפל

2 גרגרי הל (למעוך מעט בסכין לפני שמוסיפים לסיר)

1/2 כוס סילאן

שמן זית לטיגון

אופן הכנה:

1. בסיר עמוק וכבד מחממים את השמן. מוסיפים את הבצלצלים, ההל והשום, מערבבים מעט ומוסיפים את העצמות. מבשלים דקה-שתיים ומוסיפים את הבשר, כולל הטלה. מתבלים במלח, פלפל ופפריקה ומוסיפים את הגזר והסלרי. מטגנים על אש גדולה 10 דקות  תוך כדי ערבוב מפעם לפעם.
2. יוצקים פנימה את היין ואחרי מספר דק את הסילאן ומביאים לרתיחה. מכסים ומנמיכים את האש למינימום. מבשלים 3 שעות.
3. קוצצים את הפטריות גס (במידה והשמפיניונים קטנים אפשר להשאיר שלמים) ומטגנים במעט שמן. מוסיפים את מחית הכמהין, מטגנים דקה נוספת ומוסיפים הכל לסיר. מערבבים ומבשלים 40 דקות נוספות על אש קטנה.
4. מגישים לצד פירה או אורז - אנחנו הגשנו אותו על ממליגה -פולנטה של רומנים, שאותה יצקנו לתבנית, קררנו וחתכנו למשולשים צלויים בתנור עם שמן, פפריקה ומעט שמן כמהין.