רומן נקי: סיפור אהבה עם איסור נגיעה

אורנה בורדמן כותבת רומנים המיועדים למבוגרים, ומתארים אהבות עם איסור נגיעה, וללא תיאורים גרפיים. "בגלל שאני לא יכולה לכתוב על דברים שהצנעה יפה להם, אני צריכה להיות עוד יותר יצירתית, כי שהקורא יחווה את האהבה וגודל הקשר מבלי להיכנס לפרטים בעייתיים", היא מספרת לשרון רוטר. צפו

היא בלנית, מתנדבת בצוות חירום, מרצה מבוקשת – וסופרת שעשתה לה שם במגזר ומחוצה לו, עם מספר רומנים תקופתיים. אורנה בורדמן מתמחית בספרים "נקיים" המיועדים למבוגרים דווקא, תחום מפותח למדי בקרב המגזר החרדי - אך לא שכיח במגזר הדתי, בשונה מספרות מגזרית המיועדת לילדים ולבני נוער.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

• עוד ב"אורות": מאיה מורנו: "אפשר לצחוק עם חלל בלב" 

 

"לכתוב סיפור אהבה זו בעיה", בורדמן קובעת, "כי מה שכולם כותבים בין איש לאישה, אלה דברים שהצנעה יפה להם, ומה שאפשר לכתוב קורה כל כך עמוק בנפש, שאין מילים לכתוב. בין האסור לאי אפשר הזה כתבתי סיפור אהבה שיש בו איסור נגיעה, והכל בצניעות. בסוף הסיפור הם מתחתנים על שפת הים, וכתבתי שהיא הניחה את הראש על הכתף שלו, והוא הניח את היד על הכתף שלה, ואמרו לי: בפרהסיה? אפילו שזה זוג נשוי. אבל מתחבק בפרסיה? לא לעניין.

 

"טענתי מנגד שכל הספר זה 'איסור נגיעה', עד שהזוג מתחתן, ובאיזשהו שלב זה מותר, ואפילו מצווה. שברנו את הראש, וכתב היד התגלגל מרב לרב, וכל אחד התעסק בזה כגחלים לוהטות. בסוף שלחתי את הטקסט לרב שלמה אבינר, מירקרתי את כל המשפטים שהיו עלולים להיות בעייתיים, והוא נתן את האו-קיי. אחרי כל זה, הטקסט נפל בהוצאה, אבל הייתי רגועה לגמרי. אמרתי לעצמי כל הזמן: ריבונו של עולם, אם הספר הזה לא ראוי, עזור לי שלא יהיה חילול שם שמים". 

 

 

ספריה "היינו כחולמים", "בודדה במערכה" ואחרים נחשבים כבר לרבי מכר – ונכתבים כולם ממה שבורדמן מגדירה "מקום של קדושה". "מצד אחד, זה מגביל כי אני לא יכולה לכתוב כל מה שאני רוצה", היא מספרת לשרון רוטר. "מצד שני, בגלל שאני לא יכולה לכתוב על דברים שהצנעה יפה להם, אני צריכה להיות עוד יותר יצירתית, כי שהקורא יחווה את האהבה וגודל הקשר מבלי להיכנס לפרטים 'בעייתיים".

 

בורדמן המגוררת ביישוב מעלה חבר היא חוזרת בתשובה, ו"עקרת בית בעיקרון", כהגדרתה. את "פסיעות בחול" כתבה בעקבות שירותה בצח"י (צוות חירום יישובי), לאחר מפגשים עם הטרור בכבישי יו"ש. על הספר שמדבר על נערה שנפגעת מהשכול, היא מצירה שלא כתבה אזהרה בפתיח: לא לקרוא בשבת, בשל הרגשות הקשים שהוא מעורר.

 

"היה לי חשוב שעם ישראל שמכיר את הציבור שלנו בעיקר דרך התקשורת, יכיר מי אנחנו, אילו אנשים אנחנו, ואיך אנו מתמודדים עם משברים מול כל הסוגיות האמוניות, ויש רבות כאלו". לדבריה, "כשהייתי בעולם החילוני, הוא אפשר לי לעשות מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, עם מי שאני רוצה. פתאום נכנסתי לעולם של לא ולא. אבל דווקא ההלכה שמאפשרת לי להיות סופר-יצירתית - היא שמאפשרת 'כן' יותר גדול". ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" מזמינים אתכם למפגש אישי-נשי.