בזכות בהייה עקבית בתכניות בישול נוכריות בטלוויזיה הצלחתי להכין סופסוף מרק תרד בגוון ירוק עז ובוהק ולא חאקי אפרפר.
עוד מתכונים בערוץ האוכל:
אצלנו דווקא תמיד אהבו את הירק של פופאי, במבחר צורות הכנה והגשה. אף אחד לא היה צריך לשכנע אותנו בסגולותיו הבריאותיות כי תמיד הערכנו את טעמו המובהק, העסיסי והחריף משהו בעלים הטריים שמתמתן ומתעדן ככל שמבשלים אותו.
באופן אישי היתה לי בעיה רק עם המראה. בעוד שאני מחבבת במיוחד את צורת ההכנה הצרפתית שהופכת אותו למחית מעורבת בבשמל קטיפתי ודשן, תודו שהמראה של הדייסה הזאת באמת לא משהו. הוא הדבר גם בדרך הספרדית הנפלאה, להגיש את העלים השלמים המעולפים בחברת שמן זית וצימוקים.
כי בבישול, ואפילו לא ממושך מדי, העלים מאבדים את צבעם הנאה ומתעלפים בחוסר חן לטובת הריכוך והנימוחות. כך שהאופציה המועדפת היתה תמיד להחביא את התרד הטוב, איכשהו, כמלית בתוך מאפים או כמרכיב מרכזי בקישים או בפשטידות.
מה שעורר את תשומת לבי המנומנמת, תוך בהייה במסך הקטן, היה דרך ההכנה של מרק התרד המהיר שהודגמה בבישול נגד מחוגי השעון. במקום לבשל את התרד - הוסיפו את העלים הטריים למרק הרותח, שאחר מרכיביו האחרים לא כל כך הספקתי לעקוב, ממש ברגע האחרון. התוצאה הייתה, כמו בטכניקה הנקראת "בישול ירוק" (שבה חולטים את הירקות הירוקים ומעבירים מיד לקערת מים קרים), שמירה מוחלטת על הצבע הירוק הבוהק.
אז ניסיתי את זה בבית והוספתי שכלול מצדי - חלטתי את העלים לפני ההוספה למרק כדי שיתחממו מעט, כך הם לא מקררים את המרק החם שאין לחממו שנית, והתוצאה לפניכם.
הפטנט הוא לא לבשל את התרד: חולטים מעט במים רותחים (כדי שהתרד הקר לא יצנן את המרק), ומוסיפים למרק הרותח ממש לפני שמרסקים אותו ומגישים מיד. אם בישלתם מראש - השאירו את השלבים האחרונים (חליטת התרד וריסוק המרק) לרגע האחרון.
המרכיבים ל-6 מנות:
2 בצלים קצוצים
1 כרישה פרוסה לפרוסות
2 כפות שמן זית
25 גרם חמאה
3 תפוחי אדמה קלופים, חתוכים לקוביות
צרור עשבי תיבול (גבעול תימין, גבעול פטרוזיליה, גבעול סלרי ועלה דפנה קשורים יחד)
1.5 ליטרים ציר ירקות או מים
מלח, פלפל
300 גרם תרד טרי שטוף
קורט אגוז מוסקט
להגשה:
2 כפות שמנת מתוקה או יוגורט
אופן ההכנה: