סרטן המעי הגס והרקטום נמצא בין גורמי התמותה העיקריים בישראל. כך עולה מנתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנת 2011 אובחנו כ-3200 חולים חדשים של סרטן המעי הגס והרקטום בישראל. 1,800 מהם נפטרו מהמחלה.
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
יחס דומה קיים גם בארצות הברית, עם 1.2 מיליון מקרים חדשים של סרטן מעי גס ורקטום ב-2008, ו-608,000 מקרי תמותה מהמחלה באותה שנה.
עוד כתבות
סרטן המעי הגס: מהם סימני האזהרה?
אובחנת כחולה בסרטן מעי גס - מה לעשות עכשיו? קולונוסקופיה וירטואלית: איתור קל לסרטן המעי הגס
רק 10% ממקרי סרטן המעי הגס מיוחסים לגנטיקה. ריבוי פוליפים במעי הגס וחולים רבים, מדרגת קרבה ראשונה ושנייה, מגדילים את שכיחות הופעת המחלה, פי 2 עד פי 4 מבאוכלוסייה הכללית.
יש קשר בין סוכרת, השמנת יתר ומערכת חיסונית חלשה, כמו למשל מושתלי איברים, לשכיחות גבוהה של סרטן המעי הגס. מחלות מעי כרוניות דלקתיות, כמו קרוהן וקוליטיס כיבית מגבירים משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס במהלך החיים הוא כ-5%. מיעוט נדיר יחלו לפני גיל 40. 90% יחלו אחרי גיל חמישים. קיימת נטייה קלה לתחלואה מוגברת בגברים לעומת נשים. משנת 1980 ניכרת ירידה בתמותה מהמחלה ומקורה, ככל הנראה, בגילוי מוקדם.
יחד עם זאת, אצל כשליש מהחולים המחלה מתגלה בשלב מתקדם וגרורתי, כלומר עדיין לא נעשות מספיק בדיקות לגילוי מוקדם.
אין להתכחש לכך שאנשים לא רוצים לעבור בדיקת קולונוסקופיה, בגלל ההכנה הנדרשת ובעיקר בגלל אי הנוחות והנעימות שמייחסים לה. יחד עם זאת, קולונוסקופיה היא הבדיקה הטובה ביותר לגילוי מוקדם של מחלות המעי, לאיתור פוליפים ולכריתה שלהם, בעת ביצוע הבדיקה.
בהקשר זה חשוב לציין שקולונסקופיה וירטואלית מהימנה בגילוי פוליפים שגודלם עולה על סנטימטר. בדיקת דם סמוי לצואה, נחשבת לבדיקה פחות טובה והיכולת לאבחן באמצעותה סרטן מעי גס נמוכה יותר.
יחד עם זאת, מומלץ לבצעה בכל שנה מגיל 50. הבדיקה קלה וזמינה ובמידה ומתקבלת תוצאה חיובית, תמיד ניתן לבצע קולונוסקופיה משלימה. במקרים של סיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס (היסטוריה משפחתית ומחלות מעי דלקתיות) רצוי להתחיל בדיקות סקר מגיל 20 ולבצען אחת לשנה.
בכל מקרה, מומלץ להיות ערניים ולפנות לברור רפואי במקרים של שינויים בהרגלי היציאה, סוג היציאה, דימום בזמן היציאה, אנמיה, כאבי בטן, או ירידה במשקל.
אנטומית, המעי הגס והרקטום (15 ס"מ מפי הטבעת) הם החלקים האחרונים של מערכת העיכול. סרטן המעי הגס מתפתח מתאי רירית המצפים את המעי מבפנים. בדומה לתאי עור, תאי הרירית מתחלפים, מתחלקים ומתים כל הזמן.
אבל, כאשר ישנה "הפרעה" כלשהיא ברצף ההחלפה, תאים לא בריאים שמוסיפים להתחלק הופכים לפוליפ שפיר בתוך המעיים. חלק מהפוליפים, הנקראים בשם "אדנומה", הופכים תוך 7–10 שנים לממאירים. לכן גילוי מוקדם של הפוליפים וסילוקם, מצמצים, משמעותית, את התחלואה והתמותה מסרטן המעי הגס.
בשלב השלישי מעורבות קשריות לימפה באזור הגידול. השלב הרביעי מוגדר ככזה, כאשר מזהים גרורות מרוחקות, בדרך כלל בכבד, או בריאות - כאשר אי אפשר לכרות גידול, או פוליפ בקולונוסקופיה (בגלל הגודל, המיקום ועוד ).
הרופא יאבחן את המחלה על ידי בדיקות הדמייה כמו CT , MRI או אולטרא סאונד ובדיקות דם כלליות ומכוונות לגילוי המחלה. על פי ממצאי הבדיקות ידרג את השלב במחלה ויפנה להמשך טיפול.
מטרת הניתוח היא בראש ובראשונה לסלק את הגידול. אבל מטרה, חשובה נוספת, היא חיבור המעי לאחר הכריתה, ושמירה על תפקוד תקין של כל האיברים. למשל, הגנה על שרירי פי הטבעת, כדי לאפשר המשך תפקוד תקין ואיכות חיים לחולה.
הרקטום ממוקם באגן הצר, לצד אברים נוספים כמו שלפוחית השתן, דרכי השתן, רחם, שחלות, כלי דם גדולים, עצבים ושרירים. מבין כל ניתוחי המעי הגס יש חשיבות רבה לטיפול מקצועי בגידולים באזור זה, הן מבחינת קבלת החלטות טיפוליות מורכבות, ביצוען והיכולת להציע לחולה החלמה מלאה ותפקוד תקין.
רובוטים מתקדמים מסייעים למנתח לקבוע מהם האזורים שבהם אספקת הדם טובה לביצוע חיבור מחדש של המעי. את כל ניתוחי המעי הגס מבצעים בגישה מסורתית פתוחה, בטכניקה לפרוסקופית ובטכניקה לפרוסקופית בסיוע רובוט.
לרובוט יתרון רב בניתוחי הרקטום, בגלל הקושי לבצע ניתוח באזור האגן הצר באמצעות מכשירים לפרוסקופים. לרובוט ראייה תלת מימדית, יציבות רבה יותר ובעיקר חופש עבודה במקומות צרים.
טיפול כימי ו/או קרינתי בסרטן המעי הגס ניתן כטיפול מקדים, כאשר רוצים להקטין את הגידול לפני ניתוח, להבטיח כריתה מלאה שלו. בגידולים בשלב מתקדם, משלימים את הטיפול הכירורגי, בטיפול כימי.
תפקיד הטיפול הכימי למנוע חזרתה של המחלה. הטיפול בסרטן מעי גס בשלב הגרורתי הוא כימי בעיקרו. תפקיד הטיפול לעצור את התקדמות המחלה. תגובה טובה לטיפול כימי וקרינתי תאפשר כריתה של הגידול מהמעי וכריתת הגרורות מן כבד או הריאות.
בתום הטיפול, מומלץ להמשיך להיות במעקב רפואי של כירורג ואונקולוג, לזיהוי חזרת המחלה בשלב מוקדם וטיפול בה.
ד"ר ניר וסרברג, מנהל השירות לפרוקטולוגיה ולניתוחי רקטום מורכבים בביה"ח בילינסון. חבר ב–colopro. יו"ר החברה המדעית של החברה הקולורקטלית הישראלית. מנהל פורום כירורגיית המעי הגס ופרוקטולוגיה ב–ynet
