נתחיל בבשורות הטובות: יש דרכים פשוטות להקטין משמעותית את צריכת המלח בתפריט, מבלי שנרגיש בחסרונו. הבשורות הפחות טובות: אם לא נעשה זאת, נמשיך להיות חלק מהסטטיסטיקה שלפיה אנו צורכים יתר מלח מהקצובה היומית המומלצת, ובכך מעמידים את עצמנו בסיכון לפתח יתר לחץ דם - מתכון בטוח להתפתחות של מחלות לב וכלי דם.
למרבה הפלא, רק 6% מצריכת המלח היומית שלנו מגיעה ישירות מהמלחייה שעל השולחן. עוד 5% מגיעים כתוצאה מהמלחת המזון בזמן הבישול, ו-12% נוספים ממלח הנמצא באופן טבעי במזון. איפה 77% החסרים? מאיפה מגיע עיקר המלח לגופנו? ובכן, ממזונות משומרים או קפואים. פה קבור המלח.
עוברים לתזונה בריאה:
ככל שחומרי הגלם טבעיים יותר ועברו פחות עיבוד - כך כמות המלח בהם פוחתת.
אם כבר הקדשתם זמן לקריאת תוויות המוצרים בסופרמרקט, מלבד בדיקת הקלוריות הקדישו עוד שנייה להצצה על תכולת הנתרן. לעתים מוצרים דומים מכילים כמויות נתרן שונות מאוד, ואפשר לבחור את זה הדל יותר בנתרן.
חטיפים כדוגמת צ'יפס מכילים כמות עצומה של נתרן. העדיפו חטיפים טבעיים כמו פיצוחים לא קלויים, פירות יבשים או טריים, יוגורט עם גרנולה וכדומה.
אוכל מכינים, לא קונים. זה לא רק יותר טעים ויותר בריא, אלא גם מאפשר לכם לשלוט בכמויות המלח שנכנסות למזון במקום להותיר זאת בידי אחרים.
חלק מתהליך הכשרת בשר הוא המלחתו. ניתן להרתיח את הבשר לפני הבישול ולשפוך לאחר מכן את המים, וכך תפחיתו משמעותית את כמות המלח בבשר.
המעיטו בשימוש באבקות מרק, בתיבול סלטים ברטבים מוכנים וכן הלאה העשירים מאוד במלח. העדיפו להשתמש בתבלינים כמו שום, בצל ופלפל שחור.
הרגילו את בלוטות הטעם שלכם לצרוך מזונות פחות מלוחים, לאט ובהדרגה. הפחיתו בכל פעם ממש קצת בכמות המלח בבישול, כך שהלשון תתרגל לטעם החדש והאוכל לא ירגיש תפל מדי.
הכותבת היא תזונאית קלינית, המרכז לבריאות לב האישה, הדסה, ירושלים