כמה ימים לפני ליל הסדר וארוחות החג כבר מתוכננות לפרטי פרטים. מי שמארח כבר בנה תפריט, הזמין מצרכים וחילק מטלות לכל המוזמנים. נחרץ גורלם של המנה העיקרית, התוספות ואפילו הקינוחים. כרגיל יהיו יותר מדי מכל אלה והטרחה במטבחים תהיה חסרת פרופורציה לחלוטין לגודל הארוחה לשמה באה.
עוד מתכונים בערוץ האוכל:
זה הזמן להתעסק דווקא בקטנות. האקססוריז של הפסח אני קוראת להן. אותן צלחות מסורתיות שיפתחו את הארוחה וילוו אותה בבטחה כמעט עד סופה.
אלה שירגיעו את הרעב המצטבר במהלך קריאה אינסופית בהגדה או המתנה לסבא שיחזור מבית הכנסת. אלה שיהפכו אפילו את המצות למשהו שאפשר לאכול בלי להיחנק: חזרת, חרוסת, כבד קצוץ וסלט תפוחי אדמה שסדר איננו סדר בלעדיהם.
כל מתכוני פסח בערוץ האוכל
העולם מתחלק לאלה שאוהבים כבד ולאלה שלא. כמעט ואין מתנדנדים. אני אוהבת. ממש ממש אוהבת. אמא שלי מספרת שבגיל 3 חודשים כבר מצצתי בשקיקה כבדים רכים מרוסקים למרקם תינוקי. אז, בימים שהרבה לפני "טעמים ראשונים", האמינו שאין כמו כבדים, עם מטען הברזל הרב שהם נושאים בקרבם, לחזק ולהיטיב עם תזונתם של קטנטנים.
לפני החגים היתה סבתא תילה שלי מחממת מחבת ומטגנת בו כבדים שמנמנים עד שהפכו רכים, שחומים מבחוץ וורודים מבפנים. בשמן שספג את טעמי הכבדים השחימה וזיגגה המון פרוסות של בצלים. על השיש הצר במטבח הפצפון שלה העמידה את מטחנת הבשר הידנית וטחנה במרץ את אלה וגם את אלה לכדי משחה גושית שחומה, חמימה, ריחנית ומתקתקה מסוכרי הבצלים שהתקרמלו במחבת.
לסיום העבירה במכונה כמה פרוסות של חלה טרייה, כדי שלא תתבזבז חלילה אף טיפת כבד או בצל וגם כדי שיהיה מי שיספוג לתוכו את מיצי הטיגון שנותרו במחבת והתווספו כלאחר כבוד לכבדים הטחונים. כשהסתיימה מלאכת הטחינה הפקידה סבתא בידינו פרוסות עבות שבצעה מחלה טרייה, וסימנה שמוזמנות לצלול לתוך הקערה. זו היתה מבחינתנו פיסגתו הקולינרית של החג כולו.
בכל שנה, לקראת פסח, גם אני מעמידה מחבת על הגז, מטגנת ומקרמלת, אפילו מטחנת בשר חשמלית שמתחברת למיקסר רכשתי כדי לטחון בה את הכבדים הצלויים, הכל על מנת לשוב ולשחזר את טעמו של הכבד הקצוץ ההוא של חגי ילדותי.
שימו לב: לכבד שנטחן או נקצץ יש נטייה להתחמצן במהירות ולקבל גוון אפרפר. כדי למנוע את זה - חשוב לאחסן אותו כמה שיותר מהר בכלי אטום. אני מעדיפה לאכול כבד קצוץ שלא שהה במקרר, ומכינה את שלי בסמוך ככל האפשר לארוחה. אתם תתמרנו כמובן למיטב הבנתכם וכמות המשימות שעומדות בפניכם.
המרכיבים:
1 ק"ג כבד עוף נקי מגידים, עדיף לבחור כבדים בהירים2 בצלים גדולים מאוד, פרוסים דק
3 כפות שמן לטיגון הכבדים, איזה שאוהבים (או חמאה, או שומן אווז למיטיבי לכת)
3 כפות שמן נוספות, לטיגון הבצל
1 כף קוניאק - לא חובה
1/2 כפית סוכר
מלח, פלפל שחור טחון טרי
אופן ההכנה:
מי שמוצאם ממזרח אירופה מתייחסים ברצינות רבה לתפוחי האדמה שלהם. שולחן חג איננו שולחן חג בלי אלה, עדיף בכמה שיותר וריאציות.
אצלנו במשפחה יודעים שהחג מתקרב כשאמא שלי מעמידה סיר ענק ובתוכו - ניחשתם נכון - תפוחי אדמה. ואיתם גם גזרים וביצים, שיחד עם מלפפונים חמוצים ואולי גם חופן אפונים טריים - ירכיבו סלט תפוחי אדמה רב טעמים, שאצלנו נקרא בשם (שאינו מעורר תיאבון במיוחד) "סלט מיונז". המיונז הוא ביתי כמובן, ולא יעלה על הדעת אחרת!
במסגרת העניינים הרבים שיש לי עם ביצים חיות או כמעט חיות, מיונז הוא אחד המאכלים הבודדים שאני ממש מסרבת לאכול. כשהוא ביתי, טעים ומתובל ביד טובה, שמצליחה לנטרל ממנו את הביצתיות החזקה, אני מוכנה לתת לו צ'אנס.
הכנת מיונז ביתי איננה תורה מסיני, ובכל זאת מי שכמוני אינו מרבה בהכנתו יחווה מדי פעם תסכול של נגלה שלא הצליחה או בשפת המטבח - נשברה. אין דרך בדוקה ללמד הכנת מיונז. חשוב לטפטף את השמן טיפה אחר טיפה, לפחות בהתחלה, ולטרוף במרץ כל הזמן. כשהחלמון הנוזלי מקבל גוף והופך תפוח וקטיפתי - סימן שאתם בדרך הנכונה ואפשר להוסיף כמויות רציניות של שמן בכל שלב.
המרכיבים:
לסלט:
5 תפוחי אדמה לא גדולים (עדיף ראטה או זן צהוב ומוצק אחר), עם הקליפה
4 גזרים לא גדולים, עם הקליפה
4 ביצים
1/2 כוס גרגירי אפונה טריים - לא חובה
4 מלפפונים חמוצים, עדיף בכבישה ביתית (אמא שלי משתמשת במלפפונים כבושים בחומץ, אני מעדיפה במלח)
למיונז:
1 חלמון גדול של ביצה (עדיף אורגנית)
3/4 כוס שמן צמחי, איזה שאוהבים (אני השתמשתי בשמן זרעי ענבים)
1/4 כוס שמן זית
1/2 כפית חרדל דיז'ון (אפשר גם כפית שלמה אם אתם מאוהבי החרדל)
1 כף חומץ יין לבן
מיץ מ-1/2 לימון סחוט טרי
מלח
1/2 שן שום מגוררת (אפשר גם שן שלמה לאוהבי השומיות)
חופן עלי שמיר, קצוצים דק (בדרך כלל גם לא מתה על שמיר, אבל פה הוא לגמרי חלק מהטעם)
אופן ההכנה:
אני מתה על חזרת. מכורה כבדה. לבנה או אדומה, העיקר שתהיה ממש ממש חזקה וחריפה. כזו שדי בהסנפה עם הרבה כוונה בכדי להטיס את אדיה דרך הנחיריים ישירות למוח. החזרת הזו אמורה לעשות לכם בדיוק את זה. אם רוצים גירסה מרוככת, משחקים עם המינונים לטובת הסלק. התיבול הוא בגדר המלצה. צריך כמובן לטעום ולאזן, ולזכור שלוקח זמן לטעמים להספג ולחזרת להיכבש ולהגיע לטעמה הסופי.
גיוון:
אפשר לאדות את הסלק או לבשל במים עד שמתרכך. אני מעדיפה לצלות בתנור. צבעו וטעמו העז של הסלק נשמרים במלוא עוצמתם.
ועוד משהו: כדאי להכין יום-יומיים קודם, ולהניח לחזרת לספוג טעמים ולהיכבש במיצים של עצמה
המרכיבים:
1 ק"ג שורש חזרת (ממנו יישאר 1/2 ק"ג נטו אחרי קילוף וניקוי)4-5 סלקים בינוניים (בערך 3/4 ק"ג לפני צלייה, ממנו יישאר 1/2 ק"ג נטו)
1 כפית סוכר
3 כפות חומץ יין לבן
1/2 כפית מלח גס
מספר מתכוני החרוסת כמספר העדות ואפילו כמספר בתי האב בישראל. כל עדה, כל משפחה והמתכון שלה בו היא גאה ונשבעת שהוא הוא המתכון האולטימטיבי לחרוסת. אז הנה הגירסה שלי: פשוטה, מהירה, בעלת טעמים טריים ונקיים והעיקר - מתוקה.
טיפ: אפשר להכין יום-יומיים לפני החג, ולשמור במקרר לספיגת טעמים.
המרכיבים:
1/2 ק"ג תמרים מסוג מג'הול, שמנים ועסיסיים ככל שתמצאו, נקיים מגלעינים100 גרם אגוזי פקאן, לא קלויים
100 גרם אגוזי מלך, לא קלויים
1/2 תפוח חמצמץ, עדיף מזן גראני סמית, נקי מקלח וגלעינים
1 כוס מיץ תפוזים סחוט טרי
1/4 כוס יין אדום או לבן יבש באיכות גבוהה שהייתם שמחים לשתות (לא חובה. אם התערובת יבשה מדי בלעדיו - אפשר להוסיף מעט מיץ תפוזים)
חג שמח וטעים לכולם. נתראה בצד השני שלו!
אם בכל זאת יש לכם התלבטות מה תבשלו בפסח הזה הנה כמה רעיונות:
בנטאז': כופתאות תפוחי אדמה מטוגנות ממולאות בבשר