בחורף 2004 סנדרה, אשתי האהובה, ואני מצאנו את עצמנו מטיילים ברחובות אמסטרדם ביום שטוף שמש וקר במיוחד. מזג אוויר מושלם, טיפוסי לעונת החורף באירופה.
עוד מתכונים בערוץ האוכל:
בין חנויות הבגדים הססגוניות, המסעדות הנחמדות והמועדונים, מצאתי את עצמי מנסה להנציח רגעי אושר בתמונות - פותח את המצלמה ומקליק. לרגע לא דמיינתי שבחורה שאני מכיר זמן קצר, תצליח לגרום לי להבין שאני טועה ובענק.
בחור מרוקאי כמוני? לא הסתדר לי שכוהנת הסטייל המפורסמת תצא לא מסופקת מהתמונות שצילמתי. ברגע של קור וחיוך מאולץ מצאתי את עצמי אומר: "יקירתי אני לא צלם. אני שף, אני לא יודע לצלם."
השנים חלפו, האהבה גברה והפכנו למשפחה. הטיולים המשותפים נתרבו, ואנחנו כבר ידענו שאת עניין הצילום שלי נשאיר מחוץ למשפחה, או לפחות כך חשבנו. מסתבר שלאייפון יש חוקים משלו וקצב הצילום שלי, כמו רוב העולם, גבר עם כניסתו לכיס.
האוכל ממש לא היה הדוגמן הקבוע שלי. צילמתי הכל, באמת הכל. פחות אנשים, יותר נופים ומבנים וכמובן אוכל לסוגיו. אני מצלם ושולח, מעצב ומתלהב, רואה את העולם בצורה קלה ונגישה. אני מצלם ומתאהב בארץ שלנו, ברחובות, אני ממש מתאהב דרך התמונות.
לפני כשנתיים הצליחו לשכנע אותי שאינסטגרם זו לא מחלה, וזה בסדר לצלם ולפרסם תמונה, שזה טוב לעסקים ויכול להביא עוד ענין ואופקים חדשים. הורדתי את האפליקציה המדוברת, ומהר מאוד הפכתי אותה לפעילה במיוחד.
אחרי חצי שנה עם אינסטגרם צבעוני ומעסיק, הבנתי שאני רוצה יותר. לא להפוך פתאום לצלם אוכל או סטייליסט, אלא פשוט לצלם דרך העיניים שלי. וכך החלטתי שאת הספר הבא שלי אצלם בעזרת אייפון.
החודשים התחילו לרוץ, ודפי הספר קיבלו מקום צדדי בסדרי העדיפויות. הדפים הפכו לרקע יפה בשולחן העבודה. התקופה היתה עמוסה. הרעיון היה, אבל חיכיתי למשהו שייתן לי דחיפה, לרגע המתאים, למוזה, לרעיון. כשהרעיונות התחילו לצוץ - אפשר היה להפוך אותם לספר מהלכה למעשה.
ימי הצילום חלפו במהירות, השעות היו מלאות יצירתיות. מתמונה לתמונה הביטחון עלה ואיתו התעוזה. המתכונים הפשוטים והמוצלחים הפכו לתמונות. צילמנו בחדר קטן שצמוד לאחד המטבחים שלי במסעדות, בלי צלם ומצלמה, מחוברים למחשב. רק אני והאייפון, כל היום.
התמונות נראות קטנות, לא רואים את כל הפרטים והסוללה נגמרת במהירות - כן, היו לא מעט מכשולים בדרך כמו שיחות טלפון, הודעות ומיילים שהגיעו כל כמה דקות. אבל ההרגשה היתה של יצירה חדשה, אחרת.
אני מקווה שהעין תזמין את הבטן וביחד תסלול לכם את הדרך הקלה והבטוחה למטבח, באהבה פוטוגנית וטעימה.
לפני שמתחילים - שימו לב: חומוס ביתי טרי לא עובר תהליכי פסטור, ולכן חיי המדף שלו קצרים במיוחד. החומוס הזה יכול להישמר לא יותר מיממה.
ועוד משהו: אפשר לקצר את התהליך הארוך, ולעבוד עם גרגרי חומוס משומרים או קפואים - כך חוסכים את התהליך הארוך של הבישול וההשרייה.
המרכיבים:
350 גרם גרגרי חומוס, מושרים 24 שעות מראש בקערה עם מים
2 כפיות כמון מזרחי
2 שיני שום
1/2 כוס טחינה גולמית
מלח, פלפל לבן
להגשה:
שמן זית
מיץ מ-2 לימונים
1 צנון גדול, פרוס דק1 בצל גדול, פרוס דק
כמון - לפי הטעם
1 פלפל ירוק חריף, פרוס דק
כוסברה קצוצה - לפי הטעם
1 קופסת שימורים של פול מצרי
פיתות
אופן ההכנה:
המרכיבים לתבנית בקוטר 26 ס"מ:
למילוי:
8 כפות שמן זית
3 כוסות גבעולי ברוקולי חלוטים, מופרדים לפרחים קטנים
5 בצלים סגולים, חתוכים לרצועות דקות
2 בצלים ירוקים, פרוסים דק
3 כפות טימין, קצוץ דק
1 מיכל שמנת מתוקה
עלים מ-4 גבעולי בזיליקום
4 חלמונים
2 כפות גדושות קמח
5 כפות פטרוזיליה קצוצה
לקלתית:
500 גרם קמח
150 גרם חמאה קרה
1 כפית מלח
1 מיכל שמנת מתוקה
2 חלמונים
להגשה:
10 זיתים שחורים מגולענים
1/4 כוס צנוברים קלויים
טחינה גולמית
אופן ההכנה:
שימו לב: במידה והכבדים כמעט מוכנים ויש עדיין הרבה נוזלים במחבת, מעבירים את הכבדים לצלחת נפרדת, מצמצמים את הרוטב על האש ומחזירים את הכבדים לרוטב, לחימום.
המרכיבים:
300 גרם כבדי עוף
3 כפות שמן זית
מלח גס ומעט פלפל שחור גרוס
1 בצל סגול, קצוץ דק מאוד
2 כפות סילאן
1/3 כוס בירה כהה
2 כפות פטרוזיליה קצוצה
1 כף כוסברה קצוצה
אופן ההכנה:
המרכיבים:
675 מ"ל שמנת מתוקה
5 חלמונים
1/4 1 כוסות סוכר
500 גרם גבינת מסקרפונה
גרגרים ממקל וניל
1/3 כוס יין מרסלה
2 חלבונים
6 כפות סוכר
להרכבה:
1 חבילת בישקוטים
50 מ"ל אספרסו
1/2 כוס חלב
20 מ"ל ליקר קפה
1 כף אבקת סוכר
להגשה:
1 כף אבקת קקאו
1 כף אבקת קפה נמס
אופן ההכנה:
המתכונים מתוך ספר הבישול "מהשוק אל המטבח" מאת שגב משה, 168 עמודים. הוצאת קוראים. 98 שקלים