מאז ומתמיד היו היחסים בין הצבא לחיילים המתמודדים עם קשיים נפשיים - מורכבים: בפרק הנוכחי של "יד על הלב" מספרת דפנה דרוקר רובינשטיין באומץ על אשפוז בגיל ההתבגרות בשל משבר נפשי ועל האכזבה כאשר רצתה להתגייס לצבא - ונדחתה.
מה עושים כשמתגייסים ומרגישים רע? האם כדאי להתגייס כשיש בעיה נפשית? מה עושים אם נפגעים בצבא? מדריך קצר לשאלות שכיחות:
התשובה לשאלה קשורה במאמץ הנדרש לצורך הגיוס והשירות. אם הגיוס עלול להיות מאמץ יתר, אם עדיין אינכם מאוזנים או שהטיפול שבו אתם נמצאים אינו ממליץ על כך - כדאי לחשוב פעמיים אם להתגייס. גיוס ושירות צבאי עלולים להיות דבר מלחיץ.
היכנסו לעמוד הכתבות של יד על הלב
הכתבות הקודמות בסדרה:
בהחלט לא! הסתרה עלולה לגרום לצבא לשבץ אתכם במקום או בתפקיד שאינו מתאים, ובכך להחמיר את מצבכם הנפשי. עדיף להיות כנים.
זה נכון, אבל הדבר עדיף מהאפשרות שתקבלו אירוע נפשי בצבא.
אפשר להתנדב, ואם גם האפשרות הזאת אינה פתוחה בפניכם אפשר לבדוק התנדבות לשירות לאומי, המספק מסגרות מוגנות יחסית לשירות.
הקב"ן, קצין בריאות הנפש, הוא הכתובת הראשונה. הבעיה היא שלעתים אנשים פונים לקב"ן כדי להשיג הקלות, לכן הקבנ"ים חשדנים. עם זאת, סביר להניח שהם יזהו מצוקה אמיתית כאשר קיימת כזו.
נכון חלקית. אם הקב"ן יכול לעזור לכם הוא יעדיף לעשות זאת ברוב המקרים במסגרת היחידה ולהשאיר אתכם בשירות.
שחרור מהצבא מסיבות נפשיות גורר לעתים בדיקת כשירות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים באשר ליכולת להחזיק ברישיון נהיגה.
מחשבות שחורות הן סימן אזהרה חשוב. אם הקב"ן לא מסייע, פנו למפקד, לקצינת ת"ש או לקרוב משפחה באזרחות. גם הצבא לא רוצה שיאונה לכם רע במסגרת השירות והוא עושה מאמץ למנוע פגיעה עצמית.
במשרד הביטחון יש מחלקה מיוחדת המעניקה שירותי שיקום וטיפול לאלו שנפגעו בצבא. השלב הראשון הוא הוכחה שיש קשר בין הבעיה לשירות. הכתובת היא הרופא המטפל (או מעריך חיצוני) אשר יכתוב חוות דעת, ואיתה פונים למשרד הביטחון לבקשה להכרה (לבד או עם עורך דין).
אין ספק שיש אנשים הבודים סיפורים כדי להשתחרר מגיוס. זהו נושא טעון מאוד, בעיקר חברתית. באופן עקרוני, אני בעד לומר את האמת. כאשר אנשים בודים סיפורים הם עלולים למצא את עצמם נאלצים להתמודד עם זה בצמתים בלתי צפויים בחייהם.
המטפל ואתם צריכים להחליט יחד אם לדעתכם הגיוס מתאים. לאחר זאת, המטפל כותב מכתב לצבא, אשר הצבא יכול לאשר או לדחות. לצבא יש את הזכות החוקית להחליט על גיוסו של אדם והוא אינו חייב להתחשב בדעת המטפל. מצד שני, הצבא ער לכך שכאשר הוא מגייס אדם בניגוד להמלצת המטפל הוא לוקח אחריות, ולעתים מוצא פתרונות אחרים (פרופיל, קב"ן ועוד) שאינם שחרור.
כל המשתתפים בסדרה אינם מטופלים של ד"ר אילן טל. רובם קשורים לעמותת אנוש, אשר בחרו לדבר במטרה לטפל בסטיגמה שיש למטופלי הנפש בישראל, כחלק מפרויקט "יד על הלב". קראו עוד על פעילות העמותה באתר הפרויקט "יד על הלב" ובאתר אנוש.