כל ילד שמן זקוק לדיאטה? 18 מיתוסים

סוגיית המשקל של הילדים מלחיצה הורים רבים. הם דואגים שמא הילד שמן מדי, מנסים להכניס אותו למשטר של דיאטה, ובכלל לא מבינים שהם גורמים לו נזק. הדיאטנית הקלינית איילת קלטר, שנתקלת לא מעט בהורים כאלה, מפריכה, במוסף "זמנים בריאים ב"ידיעות אחרונות", את המיתוסים השכיחים ביותר בתזונת ילדים

עם הפיכתנו להורים אנו נכנסים בבת אחת לעולם שלם של חרדות ופחדים, נחשפים למידע מבוסס יותר או פחות ומפתחים עמדות ושאיפות המנהלות אותנו בניסיוננו לבנות הורות מיטבית. אחד הנושאים ה"חמים" בתקופתנו הוא עניין המשקל של הילדים. בפגישות עם הורים נחשפתי ללא מעט מיתוסים שגויים סביב האוכל והמשקל, והגיעה השעה להפריך אותם.

 

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

 

עוד על תזונה בערוץ הורים:

בריאות מהביס הראשון: 16 מזונות-על לתינוקות

7 דרכים שיגרמו לתינוק שלכם לאהוב ירקות

4 ילדים אושפזו כתוצאה מאי אכילת פירות וירקות

 

1. כל ילד בעודף משקל זקוק לטיפול

לא נכון. לא כל ילד בעודף משקל זקוק לטיפול, אבל בטוח שלכל הורה כדאי להיות בסוג של הדרכה שתעזור לו לא לפגוע בילדו מתוך רצון אמיתי לעזור. ילדים רבים המוגדרים כבעלי משקל גבוה מהממוצע שומרים על עקומת משקל יציבה המשקפת את משקלם הביולוגי הטבעי. משקל זה לא תמיד עולה בקנה אחד עם הנורמות המקובלות. אלה ילדים פעילים ובריאים, שמתפתחים כראוי והם בעלי דימוי עצמי תקין. התערבות חיצונית במצב כזה עלולה לפגוע בילד פיזית ורגשית, לפגוע בדימוי העצמי שלו ולערער את נקודת שיווי המשקל הטבעית של גופו.

 

פנייה לטיפול מומלצת במקרה שמשקל הילד נמצא במגמת עלייה מתמדת או שהשינוי במשקל הוא תולדה של אירוע או שינוי בחייו. מטרת הטיפול במקרה כזה תהיה למנוע התעצמות של תהליך ההשמנה ולעזור לילד עם הקושי הרגשי שעלול להתפתח בעקבותיה.

 

2. ילדים שמנים כי הם אוכלים יותר מדי

לא נכון. בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך כי הקשר אינו בהכרח ישיר. קיימים מקרים רבים של ילדים בני אותו גיל, שמבנה גופם זהה והם אוכלים תפריט זהה, אחד מהם עולה במשקל והאחר שומר על משקל יציב. ההסבר לכך הוא השונות הגנטית הטבעית.

 

3. ילדים שמנים אינם בריאים

לא נכון. מחקרים מראים שמרבית הילדים הנמצאים במשקלם הטבעי, גם אם הוא עודף, ומקפידים על פעילות גופנית ועל תזונה בריאה ושומרים על דרגות משקל דומות לאורך השנים - הם בריאים וגדלים להיות בוגרים בריאים. דווקא ניסיונות ההרזיה הם אלה העלולים לפגוע בהם ולהובילם להתקפי זלילה, לאובדן שליטה, לכעס, לשנאה עצמית ולהשמנה. לעומת זאת, ילדים הסובלים מהשמנה מוקצנת, כמו אלו הסובלים מרזון קיצוני, אכן בסיכון תחלואה גבוה יותר.

 

4. מומלץ להורים לתת לילדים אוכל בריא ולמנוע מהם אוכל שאינו בריא

לא נכון. ילדים אוכלים מזון כלשהו כי הוא טעים להם ולא כיוון שהם יודעים שהוא בריא עבורם. תפקיד ההורים לאפשר להם בחירה של מאכלים בריאים וטעימים - אבל גם של מאכלים שטותיים. מומלץ לאפשר להם להתנסות במאכלים המתויגים כלא בריאים, כדי למנוע את הפיכתם לנחשקים.

 

5. הורים צריכים ללחוץ על ילדיהם לנסות מאכלים חדשים

לא נכון. בכל הנוגע למזון, ילדים רבים מתאפיינים ב"ניאו-פוביה" - פחד מהחדש. הפחד מהתנסות במאכלים חדשים מלווה לרוב גם בסקרנות עזה, אבל אם מופעל לחץ להתנסוֹת ולטעום, עלולה התגובה להיות הפוכה, ובכך יתעכב תהליך הלמידה. לעומת זאת, אם מאפשרים לילדים מרחב בחירה והתנסות, יגבר הסיכוי שסקרנותם תתעורר והם יבחרו בעצמם לטעום את המאכלים החדשים.

 

6. ילדים אינם יודעים מתי להפסיק לאכול ממתקים

לא נכון. ילדים מעדיפים באופן טבעי אוכל מתוק. ילדים הם גם המאזניים הטובים ביותר של עצמם. לפי הדיאטנית אלן סאטר, לילדים קשה לאכול יותר מהכמות שהם צריכים. לפיכך, גם אם המזון טעים להם מאוד, הם יפסיקו לאכול כשיגיעו לתחושת שובע. אבל אם נקטלג מאכלים מסוימים כאסורים, הם יהפכו בהכרח לנחשקים, ובכך נעצים את האכילה מהם.

 

7. לא רצוי להכניס הביתה מעדנים, חטיפים וממתקים

לא נכון. במאה ה-21‬ שפע הממתקים והפיתויים זמין לכל, ואין כמעט דרך למנוע מהילדים את צריכתם. ילד שהוריו אוסרים עליו לאכול ממתקים יאכל אותם בגניבה ויסבול מתחושות אשם. לעומתו, ילד המוצף בשפע של חטיפים בלי גבולות עלול לאבד את תחושת הערך שלהם, או לחלופין עלול לאכול אותם כדי להשביע את הרעב. יש למצוא את שביל הזהב בין שני הקצוות: לאפשר את חופש הבחירה ולהימנע מיצירת חסך. השאיפה היא להורות ששמה גבולות אך מייצרת בתוכם גמישות.

 

8. מזון מהיר אסור לילדים

לא נכון. המזון המהיר הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו, ולא הגיוני להגביל אותו או לאסור אותו. בנוסף, מגיל מסוים אין לנו כל שליטה על מה הילד אוכל, כמה ומתי. תפקידנו כהורים הוא להיות מודל עבורם, לאפשר אכילת מזון מהיר בלי אשם וכעס, אבל להותירו כאוכל שטותי - כפי שהוא באמת. כלומר לא להכשיר אותו בדרכים שונות כמו הוספת אומגה ‭,3‬ סיבים וויטמינים. אוכל מהיר לעולם יישאר רק אוכל מהיר.

 

9. טכניקות איום והפחדה מסייעות להרזיה ולשינוי הרגלי אכילה

לא נכון. ילדים הנחשפים ללחץ חברתי או משפחתי לרזות ולמידע אינטנסיבי על גורמי הסיכון בהשמנה עלולים לפתח בעיות אכילה עד הפרעות אכילה כרוניות, לסבול מדימוי עצמי נמוך, מלחץ נפשי ומדיכאון, ולנסות דיאטות כושלות חוזרות ונשנות עד לפגיעה בריאותית. נוסף על כך, מחקרים עדכניים מראים שטכניקות איום והפחדה אינן יעילות לטווח הארוך בשימור שינויים התנהגותיים כדפוסי אכילה ופעילות גופנית.

 

10. הורים נדרשים לפקח בקביעות על תזונת ילדיהם

לא נכון. הצורך לשלוט באכילה של הילדים עלול להיות חרב פיפיות עבור ההורים. מרגע לידתו יודע הילד באופן טבעי כמה ומתי הוא צריך לאכול. בכל יום יש לו צרכים, תאוות וכמות קלורית יומית משתנה לה הוא זקוק כדי לגדול ולהתפתח. בניסויים מבוקרים נמצא שילדים שהורגלו לאכול מבחירה משכילים לבחור את המזון הנכון מבחינה בריאותית והמאוזן לצורכיהם. ילדים שהורגלו לאכול תחת חוקי "מותר ואסור‭,"‬ ובפיקוח הורי או אחר, יפצו את עצמם במצבים של התרופפות הפיקוח ויאכלו כדי "להשלים את החסר‭."‬ זוהי אכילה הנובעת מחסך רגשי, ולא מרעב.

 

11. כדאי לגרום לילדים לאכול פחות קלוריות ביום

לא נכון. הגוף מפרש את תחושת הריק כמצוקה ואפילו כחרדת מוות, העלולה לגרום לו להתגונן באמצעות אכילת יתר. לכן יצירת חסך במאכלים מסוימים או חסך קלורי בילדים עלולה בטווח הארוך ליצור צורך בפיצוי באמצעות זלילה חסרת רסן ובעיות אכילה.

 

12. שקילה מסייעת במניעת השמנה בילדים

לא נכון. אילו השקילה הייתה מונעת השמנה או מקדמת הרזיה, מן הסתם בעיית ההשמנה העולמית הייתה נפתרת. שקילה בכלל ואצל ילדים בפרט מעודדת את המעגל של דיאטות, התקפי זלילה, שנאת הגוף, הפרעות אכילה והשמנה.

 

13. אם הילד לא אוכל מספיק, כדאי להתעקש ו"לפתות" אותו לאכול יותר

לא נכון. הורים רבים חרדים שמא ילדיהם אוכלים מעט מדי. חרדה זו עלולה פעמים רבות לגרום לעימות עם הילד. חשוב לזכור: ילד בריא אוכל כשהוא רעב. כל ילד רעב בזמנים שונים למאכלים שונים ולכמויות שונות. החרדה להתפתחותו התקינה של הילד עלולה לשבש את הקודים הטבעיים שלו לרעב ולשובע ולהפוך את האוכל לקרב על גבולות, על כוח ועל עצמאות.

 

14. בנים נהנים מחילוף חומרים מהיר יותר מבנות, ולכן מותר להם לאכול יותר

לא נכון. ההבדלים בין בנות ובנים אישיים ומשתנים בתקופות שונות של תהליך הגדילה וההתפתחות, והם תלויים בגורמים רבים כמו גנטיקה, סגנון חיים ועוד. ההבחנה אינה בין המינים אלא בין ילד לילד.

 

15. ילדים "שוכחים" לאכול

לא נכון. ילד אוכל כשהוא רעב ומסיים כשהוא שבע. הרעב והצורך לאכול משתנים מילד לילד. יש שרעבים בתדירות גבוהה יותר ויסתפקו במנות קטנות, יש שיאכלו מנות גדולות בתדירות נמוכה יותר. יש שיאכלו מעט לאורך כל היום, ויש שירבו לאכול בשעה מסוימת. אבל ילד רעב - אוכל.

 

16. אין להפסיק ילדים באמצע משחק כדי לאכול

לא נכון. אכילה קשובה ומודעת היא תוצר של חינוך להרגלי אכילה נכונים. אין לצפות מילד לעזוב את עיסוקיו

ולשבת ליד השולחן לארוחה מלאה אם הוא לא "חונך" לכך. אכילה אגבית, תוך כדי משחק, אינה משביעה ואין היא משמשת תחליף לארוחה. תפקידנו כהורים לקבוע את מסגרת האכילה וליצור גבולות שיהפכו מוכרים ואפשריים לילד.

 

17. אם ילד אוכל מאכל כלשהו, לא כדאי להציע לו מאכל אחר כדי לא לבלבל אותו

לא נכון. חשיפה למגוון של מאכלים היא שלב חשוב בתהליך ההתנסות וברכישת הרגלי האכילה. חשוב לא להציף את הילדים בשפע של אפשרויות כדי לא ליצור בלבול, אך יחד עם זאת מומלץ, לצד המאכלים המוכרים והאהובים, לחשוף את הילד למאכל אחד חדש כדי לעורר את סקרנותו.

 

18. השמנה היא גורם סיכון להתפתחות מחלות

לא בהכרח. מחקרים רבים הוכיחו כי מחלות כמו סוכרת מסוג ‭,2‬ לחץ דם גבוה ומחלות לב קשורות לאורח החיים, לאכילה לא בריאה, להיעדר פעילות גופנית ולנטייה גנטית לריכוז שומן באזור הבטן. אבל אין זה אומר שהשמנה היא הגורם למחלות אלה. היות שהורדת משקל ושמירה עליו לאורך זמן הן מטרות כמעט בלתי-אפשריות להשגה, המעוררת נזקים נלווים רבים ברמה הפיזית וברמה הרגשית, מומלץ להתמקד באכילה בריאה ובפעילות גופנית יותר מאשר במשקל הגוף, ובכך להבטיח בריאות מיטבית לאורך זמן.

 

הכותבת היא דיאטנית קלינית, מטפלת בהשמנה ובהתנהגויות אכילה, מנהלת מרכז "שפת האכילה" ‭ ‬