גם לבג"ץ נמאס מהמחשוב המיושן של הוצל"פ

מגבלה במערכת המחשוב של ההוצאה לפועל לא אפשרה לה לשלוח לחייבים הודעות ארוכות מ-17 שורות. עתירה של 77 חייבים לבג"ץ עשתה לזה סוף

עו"ד הילה נדב פורסם: 07.07.14, 19:13

השנה היא 2014, והלשכה להוצאה לפועל עושה סוף סוף צעדים ראשונים כדי להתאים את עצמה לקדמה הטכנולוגית. במשך שנים התלוננו חייבים שונים שהם לא מקבלים בדואר החלטות הנוגעות לענייניהם מסיבה בלתי נתפסת: בעיה טכנית במערכת המחשוב של הוצל"פ לא אפשרה לשלוח החלטות שאורכן עולה על 17 שורות. רק השנה, שלוש שנים אחרי עתירה שהגישו לבג"ץ 77 חייבים, הוכנסה מערכת מחשוב חדשה לפיילוט בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

77 החייבים הגישו את העתירה לבג"ץ ב-2011 ובתיק דנו השופטים אשר גרוניס, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן. שר המשפטים ומנהל אגף הגבייה הודו אז במגבלות הטכניות אבל הצהירו שעד סוף אותה שנה תיפתר הבעיה עם החלפת מערכת המחשוב. בינתיים, הם המליצו לחייבים לקבל את תוכן ההחלטות במרכז השירות הטלפוני או באמצעות ההגעה ללשכה.

 

אבל תקלות שהתגלו במערכת הובילו לעיכוב משמעותי בהתקנתה, ולמעשה רק לאחרונה היא הופעלה במסגרת פיילוט בלשכה בכפר סבא. המערכת הזו, כך נטען, מאפשרת סוף סוף לשלוח לחייבים החלטות שאורכן עולה על 17 שורות.

 

אלא שהעותרים לא הסתפקו בכך, ולאחרונה הם פנו שוב לבג"ץ והלינו על כך שההחלטות לא נשלחות בדואר רשום, ומעבר לזה, אי אפשר לדעת מתי מערכת המחשוב המתקדמת תצא מגרסת הפיילוט ותותקן ביתר לשכות ההוצאה לפועל במדינה.

 

קיבלו את הסעד שרצו

הפעם דחה אותם נשיא העליון גרוניס. הוא קבע שעם הסדרת המערכת קיבלו העותרים את הסעד שביקשו והזכיר שבקשת העותרים לחייב את הלשכות לשלוח את כל ההחלטות למיניהן בדואר רשום כבר נדחתה בהחלטה שניתנה ב-2011.

 

חשוב לציין שהתקנות אינן מחייבות לשלוח החלטות בדואר רשום, להוציא החלטות "פותחות הליך" כגון אזהרה וכן החלטות בעלות חשיבות מכרעת כגון עיקול, מכירת מקרקעין ועוד.

 

משכך הורה הנשיא על מחיקת העתירה. עם זאת, אף שהעותרים השיגו את מטרתם, הוחלט שלא לפסוק לטובתם הוצאות, בשונה ממה שנהוג במקרים כאלה.

 

בפסק הדין נכתב: "לא ניתן להתעלם מכך שהעותרים הגישו אין ספור הודעות ובקשות במהלך חייה של עתירה זו, כאשר חלקן הגדול לא היה נדרש כלל. זאת ועוד, חלק מכתבי בי-דין שהגישו העותרים נוסחו בצורה בלתי מקובלת (בלשון המעטה). בית המשפט, וכן המשיבים, נדרשו להקדיש זמן רב ומיותר לטיפול בהודעות ובבקשות שהגישו העותרים. על כן, לא ראינו לנכון לפסוק הוצאות לזכותם".