שתף קטע נבחר

פיקוח על מחיר הגבינות: מה מסתירה תנובה?

משרד החקלאות המליץ להכניס מוצרי חלב תחת פיקוח וקרא לציבור להעיר הערות. אזרח שביקש לקבל מידע נדחה ופנה לבית משפט שמצא פתרון יצירתי

בדיקת רווחיות שנעשתה לחברת תנובה הובילה את ועדת המחירים להמליץ על הכנסת מוצרי חלב שונים תחת פיקוח. משרד החקלאות, שפרסם את ההמלצות, קרא לציבור להעיר הערותיו, אבל אזרח שביקש לקבל לידיו את דו"ח הבדיקה כדי שיוכל להגיב, נתקל בסירוב בטענה שמדובר בסוד מסחרי של תנובה. האומנם?

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בבדיקה שערך משרד החקלאות לתנובה ב-2013 התגלתה רווחיות חריגה במכירת גבינה לבנה 5% ושמנת מתוקה 38%. על כן החליטה ועדת המחירים של משרדי החקלאות והאוצר להפחית את מחירם ולהכניס את המוצרים לפיקוח מלא.

 

משרד החקלאות פרסם את ההחלטה בעיתונות באוגוסט 2013, צירף לה את ההמלצות המפורטות של ועדת המחירים וקרא לציבור להעיר הערות. בנוסף ציין בהודעתו שימשיך לעקוב אחר מחירי הקוטג', וייתכן שבעתיד, אם תתגלה רווחיות בלתי סבירה, יוכנס גם הקוטג' לפיקוח.

 

בעקבות זאת ביקש אזרח בשם אופיר נאור מהממונה על חופש המידע במשרד החקלאות שימסור לידיו את דו"ח בדיקת הרווחיות עצמה. הממונה סירב והסתמך על שני פטורים הקבועים בחוק חופש המידע, שלפיהם הוא לא חייב למסור את המידע אם מדובר בסוד מסחרי או במידע שנמסר למשרד בתנאי שלא ייחשף לציבור.

 

נאור פנה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב בבקשה להורות למשרד החקלאות, לממונה ולתנובה, לגלות לו את המסמכים. העותר - שהוא גם התובע הייצוגי בתביעה שהוגשה נגד תנובה בשל הפקעת מחירי הקוטג' - טען שהממונה לא עמד בחובת ההנמקה ולא הסביר כיצד המידע המבוקש פוגע בעניין מסחרי של תנובה, או ממה נובע החשש שגילויו יפגע בהמשך קבלתו.

 

עוד נטען, שמטרת משרד החקלאות הייתה לשתף את הציבור בביקורת על מחירי השוק, אך כל עוד הציבור לא יודע על מה מתבססות ההמלצות ולא ניתנה לו גישה לנתונים, לא ברור איך יוכל להיות מעורב ולהעיר הערות ענייניות.

 

הצורך בשקיפות

השופטת יהודית שיצר קבעה שיש לברך על כוונת משרד החקלאות לשתף את הציבור, אך לשם קיום דיון ציבורי מושכל יש צורך בשקיפות. לדבריה, תכלית זו אינה יכולה להתממש כל עוד אין בידי הציבור את כל הנתונים הרלוונטיים. השופטת קבעה שבהנחה והמידע רלוונטי, יש לגילויו היבט כפול: סיוע בביקורת על פעולות הרשות ועל התנהלותה של תנובה.

 

עוד לפי השופטת, הממונה על חופש המידע לא עמד בחובת ההנמקה החלה עליו ולא הבהיר ממה נובע חששו שגילוי המידע יפגע בתנובה או בסודותיה המסחריים.

 

על מנת למצוא פתרון הגון קבעה השופטת שהממונה ותנובה יחשבו איזה חומר מתוך המידע שביקש נאור הם מוכנים לחשוף ויציגו אותו בפניו, ולגבי החומר שיתעקשו לגביו שהוא סודי יתנהל דיון בדלתיים סגורות.

 

עו"ד יהודה בוקוולד, העוסק במשפט חוקתי ומנהלי, מסביר שעתירה מנהלית נגד אי גילוי מידע נסמכת בדרך כלל על עוולה של הממונה כלפי המבקש בדחיית בקשתו, וספק אם הממונה היה יכול להימנע מבירור הנושא בבית המשפט, שכן מטרת החוק היא לאפשר שקיפות וביקורת על מעשי השלטון ומחדליו.

 

"מדובר במקרה שונה, שכן תנובה היא חברה פרטית וחשיפת נתוניה לא משתלבת עם מטרת החוק", מוסיף עו"ד בוקוולד. "טוב עשה בית המשפט כשפסק על דרך הפשרה, שאם לא כן, הייתה הפרקליטות צריכה להגן על עמדות סותרות - הזמנת הציבור על ידי הרשויות להעיר הערותיו לעניין המסמך מחד, וסירוב לחשוף את אותו מסמך מאידך".

 

  • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • עו"ד יהודה בוקוולד עוסק במשפט חוקתי ומנהלי
  • המגיב לא ייצג בתיק
  • ב"כ העותר: עו"ד שחר בן מאיר, עו"ד דודו דנינו
  • ב"כ המשיבים: עו"ד כרמית בן אליעזר מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), עו"ד טל אייל בוגר, עו"ד קרן כהן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים