המצב הביטחוני, החשיפה של כל האזרחים לסכנה והשהיה בחדר המוגן הם מצב לחץ חיצוני הנכפה עלינו. הסיטואציה אינה נעימה בכל גיל אך ניתן להיערך אליה על מנת שתעבור בקלות ככל האפשר. במיוחד בקרב אוכלוסיית הקשישים, היערכות נכונה יכולה להציל חיים.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
המצב עלול להוביל בקרב הקשישים לתגובות כמו: עצבות, עצבנות, אי שקט, תיאבון ירוד, קשיי שינה, חלומות רעים, דופק מואץ או רעד בגוף, חוסר עניין או אדישות. ידוע כי מצבי מתח וחרדה יכולים ליצור בלבול וירידה בכושר ריכוז בכל גיל, בעיקר בזיקנה. הכול תלוי באישיות, בניסיון החיים ובדרך התמודדות בעבר. יש שישמרו על קור רוח ויש שייכנסו למתח, בכי, אי שקט ואף היסטריה.
לסייע לקשישים להתמודד
למה קשישים סובלים מנפילות תכופות - ואיך למנוע
משככי כאבים ומשאף: מה לקחת למרחב המוגן
איך לזהות פחד וצורך בעזרה במבוגרים וקשישים
חשוב להקפיד ולהמשיך לקחת את התרופות במיוחד בקרב חולים במחלות כרוניות (כמו למשל, סוכרת וללחץ דם) – מחלות אלו מושפעות ממצבו הנפשי של האדם ולכן חשוב להמשיך ולקחת אותם. (במידה והתרופות עומדות לאזול, חושב ליצור קשר עם המשפחה, שכנים וכו ולבקש מהם כי יסייעו בחידוש המרשמים. כל קופות החולים מציעות שירותי מוקד אשר יוכלו לסייע).
הכינו תיק קטן עם ציוד חיוני, במידה של התפנות או מעבר למרחב מוגן אחר: מסמכים רפואיים, תרופות כרוניות ומרשמים, ציוד רפואי במידה ויש (מזרקי אינסולין, מד לחץ דם, מכשירי שמיעה וכו..), טלפון נייד, משקפיי ראייה נוספות, סוללות למכשירי עזר, מטען לנייד, שיניים תותבות, מקל הליכה, מים, חטיפים קלים ומזון מיוחד (לחולי סוכרת), מפתח של הבית ורשימות טלפונים של המשפחה ומוקדי חירום.
חשוב להקפיד על לבוש מתאים ונוח (נעליים נוחות).
הקפידו על שעות שינה ותזונה נכונה, אכלו היטב.
הרפיה: אחת ליום עצמו עיניים לכמה דקות , הרפו שרירים ודמיינו מקום רגוע בו הרגשתם טוב – שפת הים, צימר בהרים, חופשה חלומית וכ"ו.
רצוי לפנות חפצים שאתם עלולים להיתקל בהם בדרך לחדר המוגן. לדוגמה: עציצים ואגרטלים העומדים על הרצפה, מנורות, שרפרפים ושטיחים.
חשוב להקפיד גם על כך שהדרך לחדר המוגן שלכם תהיה מוארת באופן סביר בכל שעות היום והלילה. במידה ויש תאורת חירום בבית, חשוב למקמה במרחב המוגן ולדאוג לטעינתה.
לא למהר ולא לרוץ בשום אופן!! ברוב המרחבים בארץ יש זמן התרעה מספיק על מנת לתפוס מגן. החשש אצל קשישים הוא מנפילות ולכן מומלץ להתפנות במהירות אך לא בפאניקה, לא לדחוף ולא בריצה.
חשוב לאחוז במעקה בעת הירידה למקלט או לחדר המדרגות.
במידה שאתם נמצאים ברחוב או בבניין מגורים משותף, לבקש עזרה מהשכנים!
חשוב להכין מראש כיסא מתאים ונוח בחדר המוגן או המקלט.
חשוב להשאיר בקבוקי מים במקלט או בממ"ד.
הכינו שמיכה וכרית במרחב המוגן.
לאחר כל חצי שעה של ישיבה במקלט – לקום ולהסתובב במשך 3 דקות.
בזמן הישיבה להניע כפות רגליים, גו עליון וכתפיים, לפשוט רגליים מדי פעם.
עזרה ותמיכה חברתית היא משאב מרכזי בהתמודדות של קשישים עם מצבי לחץ. היא תורמת לביטחון פיסי, ביטחון אישי ומסייעת בשמירה על המורל והאופטימיות. לכן חשוב לדאוג לרשת תמיכה לזקנים במצב חירום לאומי.
זקנים המתגוררים לבד בדירתם, נא בקשו מהשכנים לדפוק על הדלת במידה וישנה אזעקה ולעזור לכם להתפנות למרחג המוגן במידה ויש צורך. לאחר השהייה בחדר המוגן, יידעו את השכנים או המשפחה כי אתם בסדר.
דאגו בקשר עם בן משפחה ולהודיע ששמעת/ה את האזעקה ושאתם בסדר. בקשו מבן משפחה /שכן לערוך קניות ולדאוג לתרופות לתקופה של עוד שבועיים. בנוסף, הרבו לשוחח עם חברים/חברות, שתפו אותם בדאגות שלכם ובהרגשתכם.
חלק מהקשישים סובלים מירידה בשמיעה, בראייה או אף מבלבול. במצבים אלו יש לדאוג להשגחה. קשישים מוגבלים בתפקוד וסיעודיים חייבים במטפל אישי צמוד.
במצבי לחץ חשוב ביותר להמשיך בשגרת החיים ככל שניתן, בפעולות בתוך הבית, כולל שמירה על תחביבים כמו משחקי מחשב, קלפים, פעילות יצירתית, בישול וכל עיסוק אחר. התעסקות יתר בגורם הלחץ – כמו בנעשה בזירת הלחימה, מגבירה חרדות ופחדים ולכן יש להתעדכן בקצרה מדי פעם אך לא ל"היצמד" לחדשות השוטפות בנושא.
ניצולי שואה עלולים להגיב בדרכים קיצוניות: או להיכנס למתח רב, חרדות ואובדן תיאבון ותפקוד או היסטריה, או להיות אדישים כי "כבר עברתי הכול". חשוב מאוד לעקוב אחר דפוס ההתנהגות, ולנסות לשוחח בפתיחות.
יש לכבד תמיד את רצונו של הזקן. לא להכריח אותו לישון בבית ילדיו ולא להכריח לרדת למקלט. יש לנסות להשפיע בדרכי נועם. הכי חשוב הוא לזכור כי זהו מצב זמני.
הכותבת היא גרונטולוגית ומנהלת האיכות ברשת בית בלב, ומומחים נוספים מבית בלב