לרגל המצב: איך לעזור להורים הבוגרים שלנו

לשמור על מלאי מספיק של תרופות, להקפיד שהממ"ד יהיה מצויד, להיות קשובים לתגובות והתנהגויות, ובכל מקרה לא להחליט עבורם. כל מה שנוכל לעשות כדי לסייע למבוגרים ולזקנים לעבור את הימים הללו בשלום

המצב הביטחוני, החשיפה של כל האזרחים לסכנה והשהיה בחדר המוגן הם מצב לחץ חיצוני הנכפה עלינו. הסיטואציה אינה נעימה בכל גיל אך ניתן להיערך אליה על מנת שתעבור בקלות ככל האפשר. במיוחד בקרב אוכלוסיית הקשישים, היערכות נכונה יכולה להציל חיים.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

המצב עלול להוביל בקרב הקשישים לתגובות כמו: עצבות, עצבנות, אי שקט, תיאבון ירוד, קשיי שינה, חלומות רעים, דופק מואץ או רעד בגוף, חוסר עניין או אדישות. ידוע כי מצבי מתח וחרדה יכולים ליצור בלבול וירידה בכושר ריכוז בכל גיל, בעיקר בזיקנה. הכול תלוי באישיות, בניסיון החיים ובדרך התמודדות בעבר. יש שישמרו על קור רוח ויש שייכנסו למתח, בכי, אי שקט ואף היסטריה.

 

לסייע לקשישים להתמודד

למה קשישים סובלים מנפילות תכופות - ואיך למנוע

משככי כאבים ומשאף: מה לקחת למרחב המוגן

איך לזהות פחד וצורך בעזרה במבוגרים וקשישים

 

איך מתמודדים?

 

הכנת ציוד מתאים

חשוב להקפיד ולהמשיך לקחת את התרופות במיוחד בקרב חולים במחלות כרוניות (כמו למשל, סוכרת וללחץ דם) – מחלות אלו מושפעות ממצבו הנפשי של האדם ולכן חשוב להמשיך ולקחת אותם. (במידה והתרופות עומדות לאזול, חושב ליצור קשר עם המשפחה, שכנים וכו ולבקש מהם כי יסייעו בחידוש המרשמים. כל קופות החולים מציעות שירותי מוקד אשר יוכלו לסייע).

 

הכינו תיק קטן עם ציוד חיוני, במידה של התפנות או מעבר למרחב מוגן אחר: מסמכים רפואיים, תרופות כרוניות ומרשמים, ציוד רפואי במידה ויש (מזרקי אינסולין, מד לחץ דם, מכשירי שמיעה וכו..), טלפון נייד, משקפיי ראייה נוספות, סוללות למכשירי עזר, מטען לנייד, שיניים תותבות, מקל הליכה, מים, חטיפים קלים ומזון מיוחד (לחולי סוכרת), מפתח של הבית ורשימות טלפונים של המשפחה ומוקדי חירום.

 

חשוב להקפיד על לבוש מתאים ונוח (נעליים נוחות).

 

הקפידו על שעות שינה ותזונה נכונה, אכלו היטב.

 

הרפיה: אחת ליום עצמו עיניים לכמה דקות , הרפו שרירים ודמיינו מקום רגוע בו הרגשתם טוב – שפת הים, צימר בהרים, חופשה חלומית וכ"ו.

 

 

הכנת החדר המוגן בבית

• להקפיד על רדיו פתוח או טלוויזיה (כל התרעה מגובה גם בכתוביות למתקשים בשמיעה). ברדיו ישנם גלים שקטים, כך שחשוב להשאיר את הרדיו והטלוויזיה פתוחים כל הלילה).
• השארת טלפון זמין ליד המיטה (ניידים זמינים ומוטענים).  
• חשוב להשאיר את החלון פתוח, זאת על מנת לשמוע את האזעקות גם במקומות בהם האזעקה חלשה.  
• למצוא חדר הכי מתאים בבית שניתן להגיע אליו בזמן סביר במידה ולא ניתן להגיע לממד או מרחב מוגן (מדרגות, חדר פנימי).
• להשאיר אור במסדרון, או בחדר מרכזי בבית.
• לישון עם בגדים.

  

הכנת הדרך לחדר המוגן

רצוי לפנות חפצים שאתם עלולים להיתקל בהם בדרך לחדר המוגן. לדוגמה: עציצים ואגרטלים העומדים על הרצפה, מנורות, שרפרפים ושטיחים.

חשוב להקפיד גם על כך שהדרך לחדר המוגן שלכם תהיה מוארת באופן סביר בכל שעות היום והלילה. במידה ויש תאורת חירום בבית, חשוב למקמה במרחב המוגן ולדאוג לטעינתה.

לא למהר ולא לרוץ בשום אופן!! ברוב המרחבים בארץ יש זמן התרעה מספיק על מנת לתפוס מגן. החשש אצל קשישים הוא מנפילות ולכן מומלץ להתפנות במהירות אך לא בפאניקה, לא לדחוף ולא בריצה.

חשוב לאחוז במעקה בעת הירידה למקלט או לחדר המדרגות.

במידה שאתם נמצאים ברחוב או בבניין מגורים משותף, לבקש עזרה מהשכנים!

חשוב להכין מראש כיסא מתאים ונוח בחדר המוגן או המקלט.

חשוב להשאיר בקבוקי מים במקלט או בממ"ד.

הכינו שמיכה וכרית במרחב המוגן.

לאחר כל חצי שעה של ישיבה במקלט – לקום ולהסתובב במשך 3 דקות.

בזמן הישיבה להניע כפות רגליים, גו עליון וכתפיים, לפשוט רגליים מדי פעם.

  

 

תמיכה חברתית

עזרה ותמיכה חברתית היא משאב מרכזי בהתמודדות של קשישים עם מצבי לחץ. היא תורמת לביטחון פיסי, ביטחון אישי ומסייעת בשמירה על המורל והאופטימיות. לכן חשוב לדאוג לרשת תמיכה לזקנים במצב חירום לאומי.

 

זקנים המתגוררים לבד בדירתם, נא בקשו מהשכנים לדפוק על הדלת במידה וישנה אזעקה ולעזור לכם להתפנות למרחג המוגן במידה ויש צורך. לאחר השהייה בחדר המוגן, יידעו את השכנים או המשפחה כי אתם בסדר.

 

דאגו בקשר עם בן משפחה ולהודיע ששמעת/ה את האזעקה ושאתם בסדר. בקשו מבן משפחה /שכן לערוך קניות ולדאוג לתרופות לתקופה של עוד שבועיים. בנוסף, הרבו לשוחח עם חברים/חברות, שתפו אותם בדאגות שלכם ובהרגשתכם.

  

חלק מהקשישים סובלים מירידה בשמיעה, בראייה או אף מבלבול. במצבים אלו יש לדאוג להשגחה. קשישים מוגבלים בתפקוד וסיעודיים חייבים במטפל אישי צמוד.

  

דרכי התמודדות עם הלחץ

במצבי לחץ חשוב ביותר להמשיך בשגרת החיים ככל שניתן, בפעולות בתוך הבית, כולל שמירה על תחביבים כמו משחקי מחשב, קלפים, פעילות יצירתית, בישול וכל עיסוק אחר. התעסקות יתר בגורם הלחץ – כמו בנעשה בזירת הלחימה, מגבירה חרדות ופחדים ולכן יש להתעדכן בקצרה מדי פעם אך לא ל"היצמד" לחדשות השוטפות בנושא.

 

• חשוב גם להקפיד על תזונה נכונה, שתייה, פעילות גופנית מתונה בבית, ועל שעות מנוחה.
• הקפידו על תעסוקה: תחביבים, קריאת עיתונים, שיחות עם חברים או משפחה בטלפון. אפשר ומומלץ לכתוב יומן המתעד את המתרחש.
• בצעו תרגילי נשימה והרפיה להורדת המתח.
• האזינו למוזיקה מרגיעה.
• הכינו לעצמכם חומרי קריאה שונים. משחקי קופסא, קלפים, רמי קוביות, תשבצים, סודוקו, עבודות יד.
• שמרו על אופטימיות והומור – אלו מסייעים לנו בכל מצב.

  

אוכלוסיות בסיכון

ניצולי שואה עלולים להגיב בדרכים קיצוניות: או להיכנס למתח רב, חרדות ואובדן תיאבון ותפקוד או היסטריה, או להיות אדישים כי "כבר עברתי הכול". חשוב מאוד לעקוב אחר דפוס ההתנהגות, ולנסות לשוחח בפתיחות.

 

יש לכבד תמיד את רצונו של הזקן. לא להכריח אותו לישון בבית ילדיו ולא להכריח לרדת למקלט. יש לנסות להשפיע בדרכי נועם. הכי חשוב הוא לזכור כי זהו מצב זמני.

 

טיפים לילדים המטפלים בהוריהם המבוגרים

• לשוחח עם ההורה הזקן בפתיחות ובכבוד על המצב.
• לוודא שיש בבית מספיק תרופות ואוכל.
• לוודא שהבית מסודר בצורה בטיחותית (כמפורט לעיל).
• לוודא שיש חדר/מקלט מוגן.
• לדאוג לבקר את ההורה.
• למתגוררים רחוק – למצוא שכן או ידיד שיבקר את ההורה.
• להיות בקשר טלפוני מספר פעמים ביום (לא כל שעה)
• לדאוג לעזרה קבועה בהתאם לצרכי הזקן ומגבלותיו.
• לזכור תמיד שלזקן יש זכות לשליטה על בחירותיו והוא מחליט על התנהגותו.

 

הכותבת היא גרונטולוגית ומנהלת האיכות ברשת בית בלב, ומומחים נוספים מבית בלב