רקטות חמאס והקשר האיראני

איראן לא נוהגת להכחיש שחימשה את ארגוני הטרור בעזה, ולפי אתר החדשות "אל מוניטור" יחסיה איתם כללו גם ליווי צמוד של פלסטינים. האסטרטגיה שאומצה אחרי מלחמת לבנון השנייה הובילה ל"טירונות טילים" שבה התרשמו האיראנים מהישגי המומחים שבאו מהרצועה לטהרן: "הם תפסו את זה מהר"

שום דבר בטהרן לא מצביע על כך ששלוש מלחמות מתרחשות בתוך מה שהיא מכנה "גבולות הביטחון הלאומי" שלה. "הגוש תחת אש", אמר בכיר איראני בעילום שם בשיחה עם אתר החדשות "אל מוניטור". "זה קרב אחד מבגדד לעזה. אנחנו מאמינים שכל מה שקורה קשור אחד לשני. האויבים שלנו רוצים שנהיה חלשים, כדי שהם יוכלו לכפות את התנאים שלהם עלינו, אבל זה לא יקרה".

 

מבצע צוק איתן - כתבות נוספות:

צה"ל ממשיך לתקוף על הקרקע, השב"כ חוקר עשרות מחבלים שנתפסו

מצרים נגד ארדואן: רוצה לגנוב את מקומנו

 דיון במועצת הביטחון: גינוי לירי של חמאס, דאגה מהירי של ישראל

 

נראה שלמלחמה בעזה משקל כבד מאוד בסדר היום של איראן. המנהיג העליון, האייתולה עלי חמינאי, דיבר בנושא פעמיים תוך שלושה ימים וקרא למוסלמים להתאחד. "האירועים בעזה הרסניים לחלוטין, והמשטר הציוני מבצע את מעשי הזוועה הנוכחיים על ידי ניצול הרשלנות של העולם המוסלמי", אמר חמינאי. "ההרג של האנשים בעזה על ידי הציונים הגזלנים צריך לדרבן את הממשלות האיסלאמיות ואומותיהן לפתור את ההבדל ביניהן ולהתאחד".

 

במשך שנים ישראל וארה"ב האשימו את איראן בחימוש הארגונים הקיצוניים בעזה, בעיקר את החמאס והג'יהאד האיסלאמי. איראן מעולם לא הכחישה שעשתה זאת, אך מאז שהנשיא הנוכחי חסן רוחאני נכנס לתפקידו בקיץ שעבר הגורמים הרשמיים באיראן הפכו זהירים יותר כשנדרשו לנושא. ב-5 במרס הודיעה ישראל כי לכדה ספינת נשק איראנית. טהרן הכחישה את הטענה אך ישראל אמרה שהספינה עשתה דרכה לרצועת עזה והיו עליה רקטות וציוד צבאי.

 

"שולחים רקטות, אבל לא בדרך המסורתית"

לפי גורם רשמי בטהרן, איראן מחויבת למטרה הפלסטינית. "תמיד נעמוד לצד ההתנגדות בפלסטין ובלבנון. אפילו בסוריה, אם יש שם ארגון כלשהו שמטרתו היא לשחרר את האדמה הכבושה, נגבה אותם ונתמוך בהם". עם זאת הוא הוסיף ששליחת תחמושת היא לא תמיד הדרך הטובה ביותר לסיוע. "אנחנו יודעים כמה האחים שלנו זקוקים לתמיכה. ישראל תמיד טוענת שאיראן שולחת להם נשק. מה שאני יכול להגיד הוא שאיראן רוצה לראות התנגדות עצמאית וחזקה. כן, אנחנו שולחים טילים וסיוע צבאי, אבל לא בדרך המסורתית".

 

לפי מידע שהגיע ל"אל מוניטור" ממקורות בטהרן, עזה וביירות, אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006 אומצה אסטרטגיה חדשה ביחס לאספקה הצבאית. המטרה העיקרית הייתה להגן על הקבוצות הלוחמות מסכנה של מצור צבאי, על ידי כך שיהיו מסוגלות לספק כמה שיותר רקטות שהם צריכים בנקודה מסוימת.

 

"היעד המרכזי היה לתת לאנשים שלנו את הידע, ואז כל דבר הופך קל", אמר אמין, גורם פלסטיני בשיחת טלפון עם כתב "אל מוניטור". "זה היה הרעיון של עימאד מורנייה, מפקד הצבא לשעבר של חיזבאללה. הוא חשב שאם למומחים יהיה את הידע הנדרש לייצור רקטות ישראל לא תוכל להשיג שום דבר, גם אם כל מצבור הרקטות יושמד: זה לא אומר שתמיכת הרקטות תעצור", אמר אמין.

 

"אי אפשר להפציץ ידע"

במהלך שלטונו של נשיא מצרים חוסני מובארק, הברחת נשק לרצועת עזה הייתה מסובכת מאוד. המנהרות היו יעילות אך עדיין מסוכנות ביותר ולכן נדרש "להעביר יותר ידע" לעזה. ב-2007, שתי הרקטות העיקריות שבהם השתמשו הארגונים הפלסטיניים היו "קסאם" ו"אל-קודס", רקטות בייצור עצמי "שהכוח שלהן הרבה יותר פסיכולוגי מהרסני", לפי גורמים ישראלים.

 

"כמה אחים הובאו לטהרן, שם הם פגשו מפקדי צבא ומומחים", אמר אמין. "האימונים לקחו זמן. בהתחלה האיראנים היו מופתעים מההישגים שלנו. זה נכון שהפעילים שלנו היו זקוקים להדרכה, אבל הם היו חכמים מספיק כדי לתפוס את זה במהירות".

 

אחרי הדחתו של מובארק מכס הנשיאות, הגבולות בין מצרים לעזה הפכו רופפים עקב היעדר ביטחון והכאוס במצרים. באותו "אביב ערבי" נפל גם השלטון בלוב, ומאגרים של רקטות היו זמנים למי שרק היה מוכן לשלם עבורם.

 

"מ-2011 עד 2012, רקטות גראד הוברחו לעזה, בזמן שרקטות גדולות יותר, בעיקר אלה שיוצרו באיראן ובסוריה, הובאו בחלקים ונבנו בעזה", אמר אמין. "מומחי ההתנגדות הפלסטינית, מהג'יהאד האיסלאמי ומהחמאס, עבדו בנפרד על בניית הרקטות הללו וחלק אפילו הוסיפו ציוד חדש בהתאם לצרכי השטח".

 

ההברחה של האיראנים נעשתה למעשה "דרך מוחם" של הפלסטינים, דבר שהותיר את הידע חסין ממלחמות ומתקיפות. זו אותה אסטרטגיה שאותה אימצו האיראנים בתכנית הגרעין, תחת הפילוסופיה שלפיה "לא ניתן להפציץ ידע".