"זה היה קשה בתוך כל המהומה, זה היה אכזרי, אבל כיף", סיפרה לואיס שהגיעה לאירוע עם אחותה סיל. "הכול הפך לעיסה אחת גדולה. אנשים שחו בתוך זה על הקרקע". סיל הוסיפה כי "הריח היה נורא אבל כשחלקים מהעגבניות עפו לי לפה - הטעם דווקא היה די בסדר".
הולנד ניצבת לצד מכסיקו בראש רשימת יצואניות העגבניות בעולם, ואשתקד היא שלחה לרוסיה יבולי עגבניות בשווי כולל של מאה מיליון דולר. בעקבות ההכרזה הרוסית על עצירת הייבוא, הציעה הממשלה סובסידיות לחקלאים כדי שייפטרו מהיבולים העודפים או שייתרמו אותם לנזקקים. גם מארגני האירוע התגייסו לסייע, ורכשו בשבילו כ-120 אלף עגבניות שהוכרזו לא ראויות למאכל. הם גם מכרו כרטיסים לקרב, שנמשך כשעה, במחיר 15 אירו כל אחד - והתחייבו להעביר את כל הרווחים לחקלאים עצמם.
בסופו של דבר התייצבו בכיכר דאם כאלף איש, שספרו לאחור מעשר - וכשהגיעו לאפס, פרקו המארגנים במרכז "הזירה" מכולה מלאה בעגבניות. הכיכר הוקפה גדר כדי למנוע פגיעה מקרית בעוברים ושבים, אולם רבים מהם ניסו לטפס עליה בניסיון להתרשם מהקרב או אף להשתתף בו בעצמם.
"זה היה יפיפה", העיד אחד המשתתפים, דניס דה יונג, בעודו שולה חלקי עגבניות משיערו ומבין בגדיו. "הם חייבים לעשות את זה בכל שנה".