17 הגורמים שישפיעו - כמה תרזו בדיאטה?

המשקל ההתחלתי, סביבת החיים ושעות השינה בלילה - הם רק חלק מהסיבות שתורמות לקצב הירידה במשקל. איך נוכל לדעת האם נולדנו עם קצב מהיר או איטי - ואיך אפשר לרזות גם כשהסיכויים הם נגדנו?

מה משפיע על קצב הירידה במשקל? תזונת האם בהריון, חיידקים במעי הגס, מקום מגורים, אינדור או אאוטדור, זמני הארוחות, שעות השינה, המגדר, הגיל, תרופות עישון ועוד הרבה גורמים, חלקם עדיין בשלבי מחקר - כנראה גורמים לכך.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

אז איזה סיבות נוספות משפיעות על הדרך שלכם למשקל הנכסף?

 

התחלתם דיאטה? קראו עוד:

מפתיע: מה עדיף - דיאטת כסאח או הרזיה איטית?

לאכול קטניות בלי תופעות הלוואי: השיטות והטריקים

שמן קוקוס: 5 שימושים בריאים - ומפתיעים

 

1. מגדר

גברים מרזים מהר יותר מנשים משתי סיבות – הראשונה קשורה בפיזור השונה של השומן בגוף. אצל גברים השומן מרוכז, ברובו, באזור הבטן ומסיבות פיזיולוגיות ואנטומיות הוא מתפרק מהר יותר מריכוז השומן, האופייני לנשים, שממוקד יותר בישבן ובירכיים.

 

הסיבה השנייה היא מסת השריר  בגוף, הגבוהה לאין שיעור בגברים, בהשוואה לנשים. שריר הוא "יחידה מטבולית" פעילה מאוד "ובזבזנית" קלוריות גדולה. נשים בעלות מבנה גוף טבעי שרירי יותר (למשל נשים נורדיות) תרזנה מהר יותר.

 

2. משקל התחלתי שונה

ככל שאדם שוקל יותר קצב הירידה במשקל שלו יהיה גבוה יותר. למה ? כי ככל שהמשקל גבוה יותר אנחנו שורפים קלוריות רבות יותר בדומה לשריפת דלק במשאית לעומת מכונית פרטית. תפריט בן 1500 קלוריות ייצור חסר קלורי קטן אצל מי שמשקלו 80 ק"ג, אך עצום אצל השוקל 130 ק"ג.

 

3. גיל

באופן טבעי, בבגרותנו החל משנות העשרים, אחוז השומן בגופנו עולה ואחוז השריר יורד. מסת שריר גבוהה תורמת לקצב הרזיה גבוה יותר ולכן ככל שמתבגרים קצב הירידה במשקל יורד.

 

אבל לא על מסת השריר לבדה, שינויים נוספים בפרופיל ההורמונלי ובמתווכים עצביים ואחרים, שלא נחקרו דיים, אחראים לכך שאין להשוות בין האופן שבו מגיבה לדיאטה אישה בת 25, לאישה שגילה 40 שמאחוריה עשור של שינויים הורמונליים אדירים.

 

 

4. גיל המעבר

סביב גיל הפסקת המחזור החודשי, נשים עולות בממוצע כ-10% ממשקל גופן, הרוב באיזור הבטן. השינויים ההורמונליים (ירידה באסטרוגן ובפרוגסטרון ועלייה בטסטוסטרון) וירידה בחילוף החומרים משפיעים לרעה על קצב הירידה במשקל לפני המנופאוזה ואחריה.

 

5. זמני הארוחות

מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שגופנו משיל קילוגרמים רבים יותר כאשר אנחנו צורכים את רוב הקלוריות בבוקר, בהשוואה לערב. אחרים מוכיחים שארוחות רבות לאורך היום טובות יותר לדיאטה בהשוואה למיעוט ארוחות.

 

בראייה רחבה, לכל אדם שעון ביולוגי אישי ושעות שבהן הוא "מטבולי" יותר, בדומה לאנשים שמרוכזים יותר בלילה מאשר בבוקר ולהיפך. יחד עם זאת באמצעים הקיימים היום, עדיין לא ניתן לאבחן מי "ייהנה" מהרזיה טובה יותר באכילת יום ומי בלילה ומי ירזה יותר מאכילת 3 ארוחות ולא 8.

  

6. אוכלוסיית החיידקים

בגופנו יש כ-1.5 קילוגרם חיידקים ופטריות, רובם חיים במעי הגס. מידע רב נצבר עד כה בנושא "התקשורת" בין הגוף לאותם חיידקים, אופן עיכול המזון, ההשפעות על מערכת החיסון, התפתחות מחלות ועוד.

 

תצפיות מעניינות שטרם פוענחו ישפכו בעתיד אור על הקשר שבין זני חיידקים מסוימים למשקל גופנו. לדוגמא העובדה שאם מעבירים חיידקים ממעיים של בעל חיים שמן למעיים של בעל חיים רזה, הוא משמין! בשלב זה קשה להתנבא אם בעתיד, כל שיידרש לירידה מוצלחת במשקל, יהיה תורם צואה משובח.

 

7. פיזור שומן

כולנו נולדנו עם שומן בקפלי העור (שומן תת-עורי) ושומן באזורים פנימיים העוטפים את האיברים כמו כבד, לב, לבלב וכו' (שומן ויסראלי). יחד עם זאת לחלקנו נטייה ברורה לריכוזי שומן בקפלי העור.

 

אמנם בהרזיה אנחנו מפחיתים שומן בשני האזורים אך לרוב מהר יותר בשומן הפנימי. ייתכן שחלק מההסבר לקצב ירידה שונה בין האנשים תלוי בריכוזי השומן השונים. מחקרים רבים עוסקים כעת בפיתרון השאלה.

 

נושא מרתק נוסף הוא קיום רקמת שומן נוספת אצל חלק מאוכלוסיית המבוגרים, הנקראת "הרקמה החומה". אנו נולדים איתה אך עד לאחרונה סברו שהיא נעלמת בילדות המוקדמת.

 

הרקמה החומה אחראית על בזבוז קלורי רב לשם חימום הגוף שלא בדרך "הרגילה", באמצעות רעד הגוף. אצל אותם מבוגרים שהגנטיקה האירה להם פנים ובגופם נותרה "רקמה חומה" נצפה חילוף חומרים גבוה במיוחד וירידה גדולה יותר במשקל.

  

8. סביבת חיים שונה

עדויות אפידמיולוגיות מנסות לברר את הקשר שבין מזג האוויר (טמפרטורה, לחות) האקלים ועונות השנה לבין השינויים במשקל גופנו.

 

עד כה נמצא שסביבת טמפרטורה יציבה (23-25 מעלות), הנשלטת בד"כ על ידי מערכות מיזוג אוויר, מפחיתה דרמטית את שריפת הקלוריות שאנחנו מוציאים על חימום הגוף.

 

כלומר, השונות בין האנשים בתגובה לדיאטה הכוללת אותן מספר קלוריות, תיקבע גם לפי מספר השעות שאנו מצויים במיזוג ובחללים סגורים, בהשוואה לאלו ששוהים רוב שעות היום בחוץ.

 

9. משך השינה

מחקרים רבים שעסקו במבוגרים ובילדים מצאו קשר בין זמן השינה ואיכותה לבין משקל הגוף. אמנם, לא נמצא מספר השעות המושלם לירידה במשקל, אך נראה ששינה קצרה מ-7-8 שעות קשורה למשקל גוף גבוה יותר.

 

רעב גבוה יותר, עייפות המובילה לשליטה נמוכה יותר בדחפים, חיפוש אחר מזונות מתוקים יותר להעלאת הערנות ועוד.

 

 

10. פעילות גופנית

האם המשפט את/ה חייב לשלב פעילות גופנית אחרת לא תרד במשקל נשמע לכם מוכר? והרי החדשות ועיקרן תחילה  - אימוני ספורט  לא משפיעים באופן מהותי על קצב הירידה במשקל, בהשוואה להשפעה האדירה שיש לפעילות גופנית יום-יומית (Physical Activity).

 

ההוצאה הקלורית היומית הכרוכה בביצוע פעילויות יום יומית שאינן מוגדרות כספורט (שיחה תוך כדי הליכה, עבודות בית, עבודה בישיבה לעומת זו המצריכה תנועה) יכולה להגיע למאות קלוריות.

 

11. דיאטה מותאמת גנטית (Nutrigenetic)

בקביעת משקל גופנו וקצב הירידה במשקל מעורבים מאות גנים. בניסיון לנבא מי ירזה יותר בדיאטה דלת שומן ומי בדיאטה דלת פחמימות, מי "ירוויח" מאכילת אורז ומי "יפסיד" מאכילת לחם, נעשים בשנים האחרונות ניסיונות ראשוניים לקשור בין הפרופיל הגנטי לתזונה מתאימה, בין היתר באמצעות דגימת רוק.

 

למרות שחברות מסחריות רבות עוסקות בכך ומתהדרות במידע מדעי מבוסס נכון להיום המידע עדיין דל מאוד. בנוסף יש להביא בחשבון את השפעת הסביבה (סוג המזון, סביבת החיים) על הגנטיקה, כפי שמוכיחים לדוגמא מחקרים העוסקים בתאומים זהים.

 

תאומים זהים הגדלים באותה משפחה ובאותו אזור יהיו בעלי משקל דומה לאורך השנים. לעומת זאת, כאשר הם מופרדים גאוגרפית ותרבותית ניכרים הבדלים במשקלם.

  

12. חילוף חומרים שונה

קצב חילוף החומרים אינדיבידואלי ושונה בין אדם לאדם באופן טבעי. אחת מההשפעות הטבעיות אך השליליות בדיאטה היא ירידה מעבר למצופה בקצב חילוף החומרים - לעיתים תהיה זו פגיעה קטנה יחסית של 100 קלוריות ולעיתים הפגיעה עשויה להגיע אף ל-800 קלוריות.

 

13. פעילות מוחית

עם התקדמות אמצעי ההמחשה המוחיים (MRI למשל) ניתן לראות כי קיימים הבדלים משמעותיים בין אנשים שונים באזור המוח המגורה ובעוצמת הגירוי למזון, הנתפסים בחושי הראייה והריח. יש המתגרים רק מהמחשבה על העוגה במקרר ויש שלא יבחינו כי נכנסו לחנות שבמקרה היא קונדיטוריה לפרוט כסף.

  

14. תרופות

תרופות רבות משפיעות על משקל הגוף ועל קצב הירידה במשקל. לדוגמא תרופות לטיפול בתת פעילות בלוטת התריס, לטיפול ביתר לחץ דם, לטיפול בדיכאון או בסכיזופרניה, לאיזון הסוכר בדם, סטרואידים ועוד.

 

15. עישון

מעשנים רזים יותר מלא מעשנים. לניקוטין ולעשרות חומרים אחרים בסיגריה השפעה רבה על הגברת המטבוליזם והפחתת הרצון לאכול. לכן ניסיון להשוות בקצב הירידה במשקל בין מעשן ללא מעשן אינו "הוגן".

 

16. משבשי פעילות הורמונאלית

חומרים חיצוניים הנספגים במעיים ומשפיעים על המערכת ההורמונלית. לדוגמא, חומרי ההדברה שנמצאו כבעלי השפעה על השמנה בבעלי החיים, על ידי פגיעה בתפקוד בלוטת התריס וירידה בקצב חילוף החומרים. מניחים שההשפעה תלויה כמובן, במידת החשיפה ובמשכה.

  

17. תקופת ההריון

האם קצב הירידה שלך נקבע עוד ברחם אימך? קרוב לוודאי שכן. במחקרים שנעשו בבעלי חיים נמצא שחסר קלורי משמעותי או עודף קלורי גדול בזמן ההריון מובילים להשמנה בילדות ובבגרות.

  

האם בעתיד נוכל להגיד למטופל באיזה קצב ירזה ולאיזה משקל יגיע? אני מקווה שכן.

 

מחקרים ראשוניים מנסים לשלב בין כל הגורמים שמניתי לטובת פיתוח אלגוריתם משוכלל שינבא כמה חטובים נהיה על פי תגובת גופנו לכל מזון ומזון, על פי פרופיל החיידקים במעיים, התגובה הגליקמית הייחודית, פיזור השומן בגוף, בדיקות הדם, המגדר, סביבת החיים הגיל ועוד.

 

הכותב הוא דיאטן קליני, מומחה בהרזיה, מטבוליזם ותזונת ספורט