הישר מקופסת הפח של סבתא: סהרוני חמאה

בקונדיטוריה קטנה בעיירה הצפון איטלקית סן פלגרינו, רותי קינן התרגשה למצוא עוגיות פשוטות וטובות, כמו אלה שהיו בימים עברו לסבתות, בקופסאות פח צבעוניות. מתכון נוסטלגי וקל של סהרוני חמאה בטעם של פעם

בשביל כל העולם, סן פלגרינו הם מים מינרליים מוגזים שמקורם אי שם בצפון איטליה. בשבילי, זוהי עיירה קטנה, מעט עגמומית, שממוקמת בשכנות לכפר קטן שאני פוקדת בקביעות בנסיבות משפחתיות. העיירה והכפר ממוקמים בעמק ברמבנה היפהפה (Val Brembana) שבליבו זורם בשצף ממורדות האלפים נהר ברמבו, במרחק 25 קילומטרים מהעיירה היפהפייה ברגאמו וכשעה נסיעה ממילאנו.

 

עוד מתכונים בערוץ האוכל:

• שבדית וחגיגית: ארוחת חג מולד צפונית
• לביבות בטטה, לא מה שחשבתם: 5 מתכונים הודיים
• אחרי עשור: מסעדת "שגב" מחליפה כיוון

 

המוניטין שיצאו למים של סן פלגרינו הם שהביאו לעיירה את פרסומה ובמידה מסוימת - גם אלה שהביאו לדעיכתה. אומרים שליאונרדו דה וינצ'י היה הראשון שעמד על סגולות המרפא של המים, כבר בתקופת הרנסנס.

 

תור הזהב של העיירה הגיע רק בשלהי המאה ה-19, כשהפכה לאחד המרכזים התרמיים המפורסמים ביותר באירופה. עיירת הנופש הפופולרית משכה אליה את החוג הנוצץ של תקופת מפנה המאות וה"בל אפוק", גוורדיה עשירה של יפים ומיוחסים.

 

שמה של העיירה נקשר בנסיכים ומלכים, שנמנו בין אורחי הקזינו והמלונות המפוארים שלה ומי המרפא היו רק תירוץ להגיע למקום שהפך לסמל של הדולצ'ה ויטה - החיים הטובים בהתגלמותם.

 

היום אפשר לראות רק מזכרות עצובות של הוד העבר בכמה מבנים דהויים בסגנון אר נובו הניצבים לאורך טיילת הנהר, בבניין הקזינו העומד מבויש בלב הגנים שנחשבו ליפים באירופה, ובגראנד הוטל המפואר והנטוש, שחזיתו הענקית (למעלה מ-120 מטר) צופה אל הנהר כמצבה עגומה לתקופה אחרת.

 

 

מלחמת העולם הראשונה שמה קץ לתיירות מעיינות המרפא ויזמים חרוצים שביקבקו את המים המוגזים הטבעיים ושיגרו אותם לכל העולם - נעצו את המסמר האחרון בארון הקבורה של סמל החיים הטובים, שהפך למפעל ענק. היום מקדם את פני הבאים לסן פלגרינו המפעל המכוער, הסוכר את הנהר ממזרח. העיירה המנומנמת שנחשפת מיד אחריו נראית כמי שנאחזת בכוחותיה האחרונים ביופי שבו חננו אותה הטבע וידי אדם. חבל.

 

עוגיות של קופסאות סבתא

באחת הקונדיטוריות של העיירה גילינו שסן פלגרינו זה לא רק מים, אלא גם עוגיות פריכות, דמויות סהרונים, הנושאות את השם הזה. החפיסה שהבאנו הביתה חוסלה בשנייה, והיתה הסיבה לניסיון השחזור שהצליח מעבר למשוער. לכולנו הן הזכירו טעם של פעם, עוגיות פשוטות וטובות שהיו תמיד בקופסאות של סבתא.

 

אז הנה המתכון. בשבוע הבא אני בסן פלגרינו לטעום שוב מהעוגיות המקוריות כדי לבדוק אם יש מקום לשיפורים. ואם אתם במקרה בסביבה - כדאי לכם לקפוץ לעיירה השכוחה, אם לא כדי להבין מהיכן מגיעים המים בבקבוק שלכם כדי לראות את המבנים היפים ולדמיין מה היה כאן לפני מאה שנה.

 

 

עוגיות סן פלגרינו

פריכות, טעימות ומעלות נשכחות, ממש כמו העיירה שעל שמה הן נקראות. שימו לב לשיטה המעשית ליצירת הסהרונים, שמבטיחה ניצול של כל הבצק, בלי להותיר שאריות מיותרות.

 

המרכיבים לכ-50 עוגיות:

100 גרם חמאה

3/4 כוס סוכר

1/3 כוס חלב

1 כף דבש

1/2 כפית תמצית וניל אמתי

2 חלמונים

350 גרם קמח תופח (או קמח רגיל + 1 שקית אבקת אפייה)

קורט מלח

 

אופן ההכנה:

1. שמים בקערה חמאה, סוכר, חלב, דבש ותמצית וניל ומחממים במיקרוגל כדקה. מעבירים לקערת המיקסר וטורפים עם וו גיטרה (או ביד, עם מטרפה) עד שמתקבלת תערובת אחידה. מוסיפים חלמונים, זה אחר זה, תוך טריפה מתמדת.
2. מנפים את הקמח עם אבקת האפייה והמלח ומוסיפים את התערובת בהדרגה לתערובת החמאה, תוך כדי ערבול. ממשיכים לערבל עד שנוצר בצק אחיד. מעבירים לשקית ניילון ומצננים במקרר 3 שעות לפחות.
3. מרפדים תבניות שטוחות בנייר אפייה או ביריעת סיליקון לאפייה. מוציאים את הבצק מהמקרר, ומניחים אותו בין שתי יריעות נייר אפייה. מרדדים במערוך לעלה בעובי 3 מ"מ. קורצים חצאי ירח בעזרת חותכן עוגיות. מניחים את העוגיות על נייר האפייה.
4. אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות במשך כ-15 דקות, או עד שהעוגיות מזהיבות היטב. מצננים על רשת צינון ושומרים בצנצנת אטומה.

 

לכל הטורים של סיר שמח ושל רותי קינן