פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
בספטמבר 2011 החל התובע, חייל משוחרר, לעבוד בסניף רמת אביב של חברת "אל שרד", קמעונאית ותיקה בתחום הביגוד והאופנה. באפריל 2012 הוא נקרא לשימוע בשל איחוריו החוזרים והנשנים, והוזהר להפסיק לאחר. בינתיים הוא קיבל את צו המילואים ויידע על כך את החברה. יומיים לפני יציאתו למילואים הוא זומן לשיחה, ויום לאחר מכן פוטר.
תביעתו לוועדת התעסוקה התנהלה אחרי שחזר מהמילואים ובעקבותיה ערערה המעסיקה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. היא טענה שהוא פוטר בגלל בעיית משמעת חריפה, ושקדמו לכך אינספור שיחות עם מנהלי החברה.
עוד טענו מעסיקיו שהוועדה שגתה בהחלטתה, שכן התובע לא פוטר בעת המילואים אלא יום לפני שיצא לשירות.
העובד התעקש שבמהלך תקופת העסקתו המנהלים לא חדלו מלהרעיף עליו שבחים. לדבריו, סמיכות הזמנים בין יציאתו למילואים לבין פיטוריו מלמדת כי החברה ניסתה למצוא סיבה כדי לסיים את העסקתו לפני שייצא לשירות.
השופטת רוית צדיק קבעה כי ההוראה האוסרת לפטר עובד על רקע שירות מילואים נועדה להגן על עובדים המשרתים ותורמים להגנה על ביטחון המדינה.
היא הפנתה לקביעת הוועדה שלפיה המערערת לא הוכיחה שהפיטורים נעשו בגלל סיבה אחרת, וכי הבהילות לפטר את המשיב יום לפני שיצא למילואים מבלי שנערך לו שימוע, מלמדת כי הפיטורים נעשו בגלל הסיבה הזאת בדיוק.
השופטת צדיק שוכנעה כי החלטת הוועדה ניתנה כדין והיא לא מצאה בה פגם כלשהו המצדיק את התערבותה. נקבע כי המערערת לא הצליחה להפריך את הקשר הסיבתי בין הפיטורים לבין שירות המילואים ודחתה את הערעור.
חברת "אל שרד" חויבה בשכר טרחת עו"ד של 8,000 שקל.