"נשכחנו": תושבי חלב לכודים בין אסד לדאעש

בשעה שארגון הטרור דאעש תופס את מרבית הכותרות, העולם כבר מזמן שכח את העיר הגדולה בסוריה שלכודה בין כוחות המשטר לארגונים איסלאמיסטים קיצוניים. ואם בזה לא די, המחסור באוכל, במזון ובציוד והתפשטות המחלות בחורף הקר רק מחריפים את המשבר ההומניטרי. CNN על עיר תחת מצור

קשה לדעת באיזו נקודה הופכות זוועות למשהו נשכח וחומקות מעיני העולם. אולי זה כאשר זוועות אחרות מאפילות עליהן ונתפשות כאקטואליות ודחופות יותר. או כאשר זה נעשה כמעט בלתי אפשרי - מסיבות ביטחון או מסיבות אחרות - עבור משקיפים מבחוץ להיות עדים לקטל היום-יומי.

 

ניתן לצפות בכתבה גם באתר CNN

 

עוד חדשות בעולם:

מחבל הסגיר עצמו. עולם מאוחד: 'כולנו שארלי'

ציון 6 בתעודה: האם ישראל מדינה מושחתת?

 

איכשהו בסוף שנת 2012 הייתה חלב הפצע הפתוח של מלחמת האזרחים בסוריה, וכיום - כשלוחמי "המדינה האיסלאמית" (דאעש) תפסו את תשומת הלב העולמית - נעלמה העיר מן הרדאר. אלא שיש סיבה טובה לכך שהיא חייבת להישאר על הרדאר: רק באזורים שנשלטים על ידי המורדים חיים כ-300 אלף אזרחים.  

 

מדובר באנשים שסובלים משורה ארוכה של הייסורים האלה על בסיס יומי: פצצות תבערה שמושלכות באופן אקראי ונועדו להטיל מומים, להרוג ולהטיל אימה; מיליציית לוחמים שנאמנה למשטר הסורי; ארגונים איסלאמיים קיצוניים; מחסור במים ובמזון, ואנשים שעוקרים כל עץ שהם מוצאים בסביבתם כדי להדליק אש.

 

"הפרס הגדול" של המלחמה

ומעל הכול, במשך חודשים רבים חשים התושבים חוסר תקווה משום שהחיים שלהם רק החמירו מאז החל הקרב על חלב ביוני 2012. הם חסרי תקווה משום שמאבקם נתפש ככזה שלא ניתן להביא לסיומו וננטש על ידי העולם החיצוני. אנשי חלב נותרו לבדם. העולם מוכן לסייע למנצח במאבק, אולם לא מוכן לסייע להשיג את הניצחון במלחמה.

 

חלב היא "הפרס הגדול" במלחמה על צפון סוריה, אבל היא גם הקורבן הגדול ביותר של המלחמה. העיר הגדולה ביותר בסוריה, המרכז המסחרי הגדול ביותר של המדינה הערבית, הלב התרבותי שלה, הפכה לשלד של מה שרק לפני שלוש שנים עמד על שלו בגאווה.  

קשה מאוד להשיג גישה עצמאית לחלב. אפשר לספור על כף יד אחת את מספר ערוצי הטלוויזיה המערביים שעשו זאת בשנה החולפת. הפעם האחרונה שרשת CNN נכנסה לעיר הייתה בחודש יוני האחרון למשך שש שעות בלבד.

 

הסכנה הגדולה: חטיפת עיתונאים

חטיפת זרים היא כעת הסכנה העיקרית. לאחר חודשים של הכנסת אורחים וסיכון חייהם בסיוע לעיתונאים, מוצאים עצמם המורדים הסורים כיום מאוימים על ידי קיצונים ועבריינים שרואים בתקשורת הזרה סוג של מטבע שיסייע להם להרוויח כסף רב או להתמודד עם נגע אחר: דאעש.

 

יש מעט מאוד יוצאים מן הכלל ששפר מזלם בזכות קשרים טובים והם הצליחו לחמוק מסכנות שונות. צלם העיתונות הברזילאי גבריאל שיים הצליח להעביר חודש שלם בחלב עם כמה ארגוני מורדים מתונים. הם סיפקו לו גישה לעולם שלהם.

 

גישה לבית ספר חבוי בתוך בית שבו ילדים יכולים ללמוד אנגלית. גישה לאמן שמנציח את הרוגי המלחמה בציורים בתוך מערה תת-קרקעית שמשמשת גם מקלט מפצצות. וגישה לקווי החזית, שם נלחמים על העיר הגדולה ביותר בסוריה בייאוש שלא נראה מעולם.

 

הקרב על הגבעה

שיים קיבל גישה לקרב מפתח שמתנהל בימים אלה בחלב. וכמו ברוב תקופת המלחמה בסוריה, קרב זה ודאי יימשך כמה חודשים ויותר, ותוצאתו חיונית כל כך עד שאף צד לא יהיה מוכן לוותר: מדובר בקרב על גבעה ושמה חאנדראט. הגבעה והיישוב שנמצא עליה שוכנים בצד הצפון-מזרחי של העיר חלב, על דרך מרכזית שמובילה למעוזי המורדים הסוריים. למשטר הסורי יש נוכחות חזקה בחלק המערבי של העיר, ובשבועות האחרונים הוא מנסה להשיג אחיזה בכיוון מזרח העיר.

 

מדי יום, מדי שעה, מבצעים כוחות המשטר הסורי התקדמות בשטח. אם תיפול הגבעה לידיהם הרי שזה יאפשר להם להפגיז בארטילריה את הדרכים היחידות שמובילות למעוזי המורדים בחלב, לכתוש את המורדים ביעילות וכן את האזרחים שחיים ביניהם ולמנוע מהם אספקה. אז, חוששים רבים, יתחיל המצור על חלב.

 

משטרו של בשאר אסד ניסה בעבר את הטקטיקה הזו שזכתה לכינוי "להרעיב או להכניע" בעיר חומס. הוא מטיל מצור על אזור מסוים, מונע מהמורדים ומהאזרחים מזון, תרופות, כל דבר. בסופו של דבר, המשטר מציע עסקה למתנגדי המשטר: עזבו את העיר או היכנעו. החשש הגדול הוא שנפילת גבעת חאנדראט תיצור הזדמנות דומה למשטר לכבוש גם את העיר חלב כולה. ואז יגדל האסון ההומניטרי שכבר שורר שם יותר ויותר.

 

70 בני אדם חולקים את אותו תא שירותים

חנא סינגר, דוברת ב"קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים" (יוניס"ף), אומרת שהחורף הזה המצב בחלב "נואש מאוד, בלי קשר אם האזורים נמצאים בשליטת המשטר או בשליטת ארגוני האופוזיציה החמושים". לדבריה, המחלות ממשיכות להתפשט בעיר הגדולה, בין היתר משום שבין 50 ל-70 בני אדם בממוצע חולקים את אותו תא שירותים.

"אין חשמל או דלק לחימום וזה מותיר אנשים רבים עם האפשרות היחידה של כריתת עצים מאזורים ציבוריים וחימום בתיהם באמצעות עצים אלה", אומרת סינגר. לדבריה, המצב קשה בהרבה עבור העקורים שחיים ב"בניינים לא גמורים או במקלטים המוניים שבהם אין חלונות, דלתות או אפילו קירות".

 

ארגון יוניס"ף מעריך כי 65 אלף משפחות ינותקו מכל אספקה ברגע שמשטרו של בשאר אסד ישתלט על גבעת חאנדראט - כלומר, 300 אלף בני אדם בערך. 100 אלף ילדים מתושבי חלב, אומרת סינגר, זקוקים לבגדים חמים כדי לעבור את החורף הקר. וזה רק בעיר חלב.

 

זה הסיוט של אלה שלכודים בין משטר שרוצה להטיל עליהם מצור מצד אחד לבין הרוע של דאעש שמנסה לכפות עליהם את השקפת העולם הקיצונית שלו מצד שני.

 

הכתבה תורגמה על ידי ynet ובאחריותו