למשטרה אין ראיה לתקיפה? שופט חשב אחרת

צעיר הוכה קשות על ידי שני גברים בתחנת אוטובוס בנצרת עילית אבל תיק החקירה נסגר. בתביעה אזרחית נקבע שהשניים ישלמו לקורבן כ-110 אלף ש'

עו"ד מרדכי וסרטייל פורסם: 27.01.15, 20:01

חרף חקירה משטרתית ועדות ראייה נגד שני גברים שהיכו צעיר בתחנת אוטובוס בנצרת עילית, נסגר התיק הפלילי בנימוק של חוסר ראיות. הקורבן לא ויתר והגיש נגדם תביעה אזרחית, שבסיומה חויבו שני התוקפים על ידי בית משפט השלום בנצרת לשלם לו פיצוי של 110 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

האירוע התרחש ב-2008: הצעיר עמד בתחנת אוטובוס בנצרת עלית ושמע מוזיקה באוזניות. לפתע הופיעו שני הנתבעים, שאותם הכיר משכונת מגוריו, והחלו להכות אותו. הוא נפל ארצה, חפציו נשברו, אנשים מסביב צעקו וביקשו שיפסיקו, אך השניים לא הרפו ממנו. הם ברחו מהמקום רק אחרי שראו שהוא מדמם. כמה דקות אחר כך הובהל הצעיר לחדר מיון.

 

בעקבות האירוע נחקרו השניים במשטרה, אך התיק נסגר מחוסר ראיות, וב-2009 הוא הגיש תביעה שבה דרש פיצויים על הנזקים שנגרמו לו, בהם הפסדי שכר על היעדרות של כחצי שנה מהעבודה, ופיצוי על כאב ועוגמת נפש. לתביעתו הוא צירף מסמכים רפואיים המעידים על חבלות בכל חלקי גופו מיום התקיפה.

 

הנתבעים הכחישו כל מעורבות באירוע וטענו כי הם לא מכירים את התובע ומעולם לא פגשו אותו. אחד טען כי ביום האירוע שהה ברציפות בעסק המשפחתי מהבוקר עד הערב, ואילו השני טען כי כלל לא היה בנצרת עלית.

 

כמו כן טענו השניים כי גרסתו של התובע בבית המשפט סתרה את עדותו במשטרה, שבה שסיפר כי אדם אחד תקף אותו והשני רק הסתכל.

 

הושפל עד עפר

סגן הנשיא, השופט יוסף סוהיל, קיבל את התביעה וקבע כי הצעיר אכן הותקף על ידי שני הנתבעים. השופט השתכנע כי ככל הנראה התובע הוכה תחילה על ידי הנתבע הראשון, ולאחר שהופל ארצה כיסה את ראשו בשתי ידיו כדי להגן על עצמו, כך שלא ראה את הנתבע השני בשעת מעשה, ורק מאוחר יותר נמסר לו שגם הוא השתתף בתקיפה.

 

גרסה זו נתמכה בדבריו של קשיש שהיה בתחנת האוטובוס באותו זמן, שעדותו עשתה על השופט רושם אמין ביותר, מאחר שהיה עד אובייקטיבי וניטרלי.

 

השופט הצביע על סתירות בין טענתו של אחד הנתבעים שלפיה היה בחנות של אביו, לבין עדותו של האב, שהייתה מעורפלת והעלתה תמיהות. הנתבע השני כלל לא התייצב להעיד בבית המשפט. השופט העריך כי יש לחלק את האשמה כך שהנתבע הראשון יישא בשני שלישים מהפיצויים, והנתבע השני בשליש.

 

לבסוף נפסקו לתובע פיצויים של כ-110 אלף שקל: 24,180 שקל פיצויים בגין הפסדי שכר, 2,500 שקל בגין הוצאות רפואיות, 2,500 שקל בגין עזרת שלישי. על כך הוסיף פיצויים עונשיים ופיצויים בגין עוגמת נפש בסך 80, אלף על מנת להביע את סלידתו העזה של ביהמ"ש מהתנהגות הנתבעים, שלא רק גרמו לתובע נזק גופני, אלא גם השפילו אותו עד עפר.