באמצע שנות התשעים התרגש על ישראל צונאמי גדול שהכחיד באבחה אחת, מבלי למצמץ, את כל מה שהיה מצוי ורצוי עד אז על הצלחת.
הדגש החדש שהושם על המקומי מחד והמודעות לערכים תזונתיים מאידך חברו יחד והכחידו את קטגוריית הקינוחים הפופולרית ביותר של אותם ימים - עוגות שכבות של קצפת בסגנון מרכז אירופה. עמם נעלמו גם הקונדיטוריות שהכינו אותן, מרשת "קפולסקי" ועד "יהודית" המיתולוגית.
כך נעלמו מפני השטח עוגות מוצרט, ביננשטיק ("עקיצת הדבורה" בעברית), זאכרטורטה, אסטרהאזי, דובוש ועוד, טורטים שהיו חלק בלתי נפרד מתרבות בתי הקפה של תל אביב וחגיגות יום הולדת מושקעות.
עוגת היער השחור הייתה ללא ספק האהובה מבין הטורטים שכיכבו כאן בשנות השבעים והשמונים (ועלי - בטוח!), הדובדבן שעל השלאגזאנה, הקצפת העשירה שעיטרה את מלאכת המחשבת המתוקה הזו, יחד עם שבבי שוקולד.
למי שלא היה אז בעניינים, עוגת היער השחור - שווארצוולדרקירשטורטה בשמה הגרמני המלא (Schwarzwälderkirschtorte) כוללת 3 שכבות של עוגת טורט קקאו, שממולאים בשכבות של קצפת, דובדבנים חמוצים וסירופ מצומצם וכמובן - קירש, שיכר דודבדנים גרמני. את כל זה מעטרים בשושנים קטנים של קצפת (רוזטות), שמעליהם דובדבנים מסוכרים. התוצאה, כשמכינים אותה כראוי - וזה חתיכת סיפור (ר' מתכון בהמשך) - חלומית.
על אף השם, מקורה של השווארצוולדרקירשטורטה לא ביער השחור (היא קרויה דווקא על שם ליקר הקירש שמגיע מאזור שטוטגרט - קירש היער השחור), אלא בעיירה הפסטורלית צוג שבמרכז שווייץ. שם, בתחילת המאה ה-20, הרטיבו את הבצק האוורירי של הטורט בליקר, בדומה לעוגת בבה או רום וכן סברינה שהיו כבר פופולריות מאד באותה תקופה באירופה ובפרט בצרפת.
כוכבה של העוגה דרך בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, בבתי הקפה של וינה וברלין. לישראל היא הגיעה אז ובזמן אמת, יחד עם הפליטים שנמלטו באותן שנים, לפני מלחמת העולם השנייה, מאימת השלטון הנאצי והשתקעו באזור בן יהודה שטראסה, השדרה התל אביבית שאכלסה עד מהרה גם בתי הקפה וקונדיטוריות רבות בסגנון המרכז האירופי.
הקונדיטוריה ברחוב הסמוך אלנבי, קפולסקי, הייתה זו שהכירה אותה לקהל הרחב בשנים שלאחר כן, עד שכאמור הפופולריות שלה ושל עוגת הדגל של דעכו לפני כ-2 עשורים.
לאחרונה החלו לגלות בעולם עניין מחודש בטורטים המפוארים. מה שהיה לעור אשר יבש, חזר פתאום, בגרסאות עם טוויסט, למסעדות הפאר של לונדון ואפילו לקומת המזון של כלבו הרוד'ס. גם במסעדות בישראל - "רפאל" וכן בקונדיטוריה של טולי יקותיאל שלנו במסעדת "יפו תל אביב" של חיים כהן - החלו לעשות לה שוב כבוד והחזירו אותה, בגלגול חדש, לתפריט.
מקומה של העוגה בקונדיטוריות ומסעדות הוא אך טבעי; קשה להכין את העוגה כראוי בבית ואפילו כהנת הקינוחים רוני ונציה, שממנה ביקשתי להכין את המתכון עבורנו, שלב אחר שלב (וזה המקום להודות לה על המתכון המפורט ולדודו אזולאי על הצילומים), לא ששה אלי קרב, קצפת וטורט קקאו.
אבל הרושם, הגאווה וכמובן הטעם - מצדיקים את ההשקעה. אתגרו את עצמכם ולא תתאכזבו.
לפני שמתחילים - 3 טיפים:
1. כשחותכים את הטורט לשכבות, רצוי לשמור את החלק התחתון הישר והחלק של הטורט לשכבה העליונה.
2. קיצור דרך: במקום להכין את הטורט בבית, ניתן לרכוש מוכן במרכולים. לא אותו הדבר, אבל מפשט באופן משמעותי את כל העסק.
3. ועוד קיצור: במתכון מופרדת כוס אחת של קצפת לצורך עיטור העוגה במזלף (סעיפים 5 ו-8). מי שמעוניין לוותר על העיטורים יכול לעשות כן.
המרכיבים לתבנית בקוטר 24 ס"מ משומנת בחמאה ומקומחת:
לטורט שוקולד:
3/4 כוס קמח (110 גרם)
3 כפות קקאו משובח (20 גרם)
6 ביצים
3/4 כוס סוכר (150 גרם)
1 כפית תמצית וניל טהור
50 גרם חמאה מומסת
לסירופ:
1 כוס מים
1/2 כוס סוכר (100 גרם )
2 כפות קירש או שרי הרינג
לקצפת:
3 מיכלי שמנת מתוקה (38% שומן, 750 מ"ל)
6 כפות (90 גרם) סוכר
1 כפית תמצית וניל
למלית הדובדבנים:
1 צנצנצת דובדבנים חמוצים מגולענים (680 גרם)
1/3 כוס (65 גרם) סוכר
0.25 כוס (30 גרם) קורנפלור
2 כפות קירש או שרי הרינג
לקישוט:
12-14 דובדבנים מסוכרים
1 חפיסה (100 גרם) שוקולד מריר, מגורד לשבבים
אופן ההכנה: