המשטרה נפלה: מה הפיצוי על 540 ימי מעצר?

במשך חודשים ארוכים שהו שני גברים במעצר ובמעצר בית בחשד להשלכת רימון. אלא שאז התברר שאיש לא הקשיב למדובב שחילץ מהם הודאה

עו"ד יעקב לביא פורסם: 05.03.15, 16:29

רשלנות של המשטרה בטיפול בשני גברים שנעצרו בחשד להשלכת רימון על תחנת דלק בכפר יאנוח הובילה לביטול כתבי האישום נגדם ולתשלום פיצויים בסך מאות אלפי שקלים. המשטרה הפעילה מדובב בבית המעצר, אך איש לא טרח להקשיב לחומר שהקליט, ובעקבות זאת שהה אחד הנאשמים כשנה וחצי במעצר ובמעצר בית והשני כחמישה חודשים. בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את תביעת הפיצויים שהגישו השניים.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

באחד הלילות ב-2008 הושלך רימון על תחנת הדלק "גל" שביישוב בגליל המערבי וכמה ימים לאחר מכן נעצרו שני החשודים. מעצרם הוארך מעת לעת, כשבנקודה מסוימת חילץ מדובב הודאה מאחד מהם. באוגוסט אותה שנה הוגשו נגדם כתבי אישום, אך בסופו של דבר המדינה חזרה בה לאחר ששמעה את ההקלטות שבהן נחשף פיתוי פסול של המדובב.

 

עד ביטול כתבי האישום שהה הנאשם הראשון 37 ימים במעצר ו-501 ימים במעצר בית, ואילו השני שהה 30 ימים במעצר וכ-120 ימים במעצר בית. השניים הגישו למחוזי תביעה לפיצויים על סך שישה מיליון שקל בטענה לשלילת חירותם ובפגיעה בשמם הטוב, ברכושם ובכושר השתכרותם.

 

לטענתם, המשטרה והפרקליטות לא האזינו לקלטות מתא המעצר בטרם הגשת כתבי האישום, ולא המתינו לקבלת התמלילים, כך שלא יכלו לדעת שהדברים שמסר המדובב מופרכים.

 

המדינה הכחישה את כל הטענות והשניים נעצרו בהתבסס על ראיות שסיפקו חשד סביר, ולראיה מעצרם הוארך שוב ושוב על ידי בתי המשפט. המדינה ציינה כי לבסוף העדיפה, לפנים משורת הדין, לחזור בה מכתב האישום בשל "השינוי במצב המשפטי" בעניין קבילות הודאות הנאשם.

 

סוף סוף

השופט ד"ר מנחם רניאל קיבל את התביעה באופן חלקי ודחה חלק ניכר מטענות התובעים. יחד עם זאת הוא קבע שהמשטרה התרשלה, שכן היא הייתה צריכה לשמוע את הקלטות המדובב ולתמלל אותן, ולהגיע תוך זמן סביר למסקנה שיש לבטל את כתבי האישום.

 

בהקשר זה הוא דחה את טענת המדינה בדבר "שינוי במצב המשפטי", והסביר כי לא התרחש שום שינוי, אלא שהיא חזרה בה מכתב האישום רק לאחר שניאותה, סוף סוף, לתמלל את כל הקלטות, וגילתה מה נאמר בהן. עם זאת הבהיר השופט שהמדינה התרשלה רק לאחר כתבי האישום ולא בעצם הגשתם או בהפעלת המדובב.

 

לעניין הנזק דחה השופט רניאל טענות רבות של התובעים בדבר נזקים שונים, וכן את בקשתם לפיצוי עונשי (פיצוי גבוה יותר מהנזק שהוכח), כשקבע כי בענייננו מדובר ברשלנות רגילה שאינה מצדיק פיצוי עונשי.

 

בסיכומו של דבר חויבה המדינה לשלם לתובע הראשון פיצוי של כ-170 אלף שקל בגין אובדן השתכרות ועוגמת נפש, ועוד 78 אלף דולר על חלק משכר טרחת עורך הדין שייצג אותם בהליך הפלילי. לתובע השני נפסק פיצוי של 68 אלף שקל. בנוסף חויבה המדינה בהוצאות בסך 47,200 שקל.