שתף קטע נבחר

תאומים סובלים מפיגור. הפיצוי: 2.5 מיליון ש'

בני זוג, שבתם הבכורה נולדה כשהיא סובלת ממחלה קשה, קיבלו ייעוץ גנטי בהריונות הבאים. העליון קבע שתוצאות האבחון לא הוסברו להם כראוי

בית המשפט העליון קבע לאחרונה שבני זוג יפוצו בכ-2.5 מיליון שקל בשל רשלנות רפואית שיוחסה לרופא נשים שטיפל באם ולבית החולים הדסה, ובעקבותיה נולדו תאומים הסובלים מפיגור שכלי. השופט צבי זילברטל קבע שהרשלנות באה לידי ביטוי בכך שלהורים לא הוסברה כראוי המשמעות של הייעוץ הגנטי שקיבלו.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בתם הבכורה של בני הזוג נולדה ב-1999 עם מחלה קשה שטיבה לא ידוע. כשהילדה הייתה כבת 3.5 נכנסה אמה להיריון שני. לנוכח ההיסטוריה המשפחתית, רופא הנשים שטיפל באם בקופת חולים מאוחדת הפנה אותה לייעוץ גנטי בבית החולים הדסה עין-כרם שבירושלים.

 

לאחר הייעוץ נשלח להורים מכתב תשובה מהמומחית הגנטית בהדסה, שלפיו הבדיקות תקינות, אך עם זאת קיים סיכון של 25% להישנות המחלה של הבת. ההורים הבינו מהמכתב שההיריון תקין, ואכן - בתומו נולד להם בן בריא. לאחר מכן הם נכנסו להיריון נוסף, שגם הוא עבר בשלום ונולדה להם בת.

 

ב-2005 נכנסה האם להיריון רביעי, ובפברואר 2006 היא ילדה את התאומים. כעבור כמה חודשים החלה נסיגה ניכרת בהתפתחותם, וגם הם אובחנו עם מחלה מוחית קשה ולא ידועה, שכתוצאה ממנה הם סובלים מאפילפסיה, פיגור שכלי ועיוורון.

 

בשל מצב התאומים, שלא אובחן מראש, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית נגד כל הגורמים הרפואיים שטיפלו באם במהלך ההריונות, בהם בית החולים הדסה, המומחית הגנטית, קופת חולים מאוחדת ורופא הנשים. בית המשפט המחוזי בלוד החליט שהיו כשלים בייעוץ הגנטי והטיל את האחריות הבלעדית על הדסה. עם זאת, להורים יוחסו 30% רשלנות תורמת, בין היתר מאחר שנמנעו מלברר לעומק את משמעות הבדיקות הגנטיות. לבסוף חויב בית החולים חויב לשלם להם כמיליון שקל.

 

ההורים והדסה לא היו מרוצים מהפסיקה והגישו ערעורים הדדיים לבית המשפט העליון. שני הצדדים טענו שהיה מקום לייחס גם לרופא הנשים אחריות לנזקים, ובית החולים הוסיף שלהורים רשלנות תורמת גבוהה יותר מזו שנפסקה. הרופא וקופ"ח מאוחדת, מנגד, ביקשו להשאיר את פסק הדין על כנו והבהירו שגניקולוג אינו רשאי לתת ייעוץ בנוגע למידע גנטי.

 

השופט זילברטל קיבל את הערעורים בחלקם, והחליט להטיל אחריות של 20% על רופא הנשים. נפסק כי הרופא באמת לא היה רשאי להסביר להורים את תוצאות האבחון הגנטי, אך עם זאת היה עליו לוודא שההורים הבינו את תוצאותיו והשלכותיו, ובפרט את הסיכון להישנות המחלה בהריונות העתידיים. משלא עשה זאת – התרשל.

 

השופט זילברטל הוסיף כי לא היה מקום לייחס להורים רשלנות תורמת מאחר שמבחינה סובייקטיבית חשבו שהכול תקין.

 

כמו כן קיבל השופט את הטענה לגבי תוחלת החיים של התאומים וגם סבר שיש להגדיל את הפיצוי על כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה.

 

בסופו של דבר נקבע, כי הדסה ומאוחדת (כמעסיקת הרופא) ישלמו להורים כ-2.5 מיליון שקל בהתאם לחלוקת האחריות שנקבעה. בנוסף, מיום שימלאו התאומים 11 ועד ליום מותם, ישולמו להם כ-20 אלף שקל בכל חודש. השופטים מרים נאור וניל הנדל הצטרפו לפסיקה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערערת (הדסה): עו"ד יעקב עוזיאל
  • ב"כ המערערים (ההורים): עו"ד דוד פייל
  • עו"ד מאי מרקוביץ עוסקת ברשלנות רפואית של הריון, לידה וילדים
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים