נפצע בקטטה עם פקח ותבע: זו תאונת עבודה

בעל עסק לממכר סנדוויצ'ים הגיע למאפייה כדי לרכוש לחמניות וחנה באדום-לבן. תגרה שפתח עם פקח עירוני הסתיימה בפציעתו. מה קבע בית המשפט?

עו"ד מאור אביטל פורסם: 09.03.15, 08:22

בעל עסק לממכר כריכים שהחנה את מכוניתו ליד קטע מדרכה המסומן באדום-לבן מול מאפייה, התרעם על פקח חניה שביקש לרשום לו דו"ח. בעקבות קטטה שפרצה ביניהם נפצע בעל העסק, ועל רקע זה הוא ביקש להכיר בו כנפגע "תאונת עבודה". ביטוח לאומי דחה אותו על הסף, ואחריו גם בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שגער בו וקבע: "מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה".

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ביום האירוע הגיע בעל העסק למאפייה כדי לרכוש לחמניות. בשלב מסוים הבחין פקח עירוני שהוא חונה באדום-לבן וצילם אותו. לטענת בעל המכונית, במהלך התגרה ביניהם הוא נחבל בכל גופו ואף נגרם לו שבר באצבע.

 

הביטוח הלאומי דחה את דרישתו להכרה בתאונת עבודה בנימוק שהחבלה נגרמה על רקע ויכוח אישי שאינו קשור לעבודה. לפיכך הוא פנה לבית הדין וציין בתביעה שאם לא היה נוסע למאפייה על מנת לרכוש את הלחמניות לצורך העבודה, לא הייתה פורצת התגרה, ולפיכך האירוע הוא תאונה שאירעה לו בזמן עבודתו וכתוצאה ממנה.

 

התובע הודה שהחנה את רכבו במקום אסור, אך לדבריו הוא נאלץ לעשות זאת כדי להעמיס את הסחורה מהמאפייה.

 

הביטוח הלאומי טען מנגד שהפגיעה לא אירעה בגין אירוע שקשור לעבודה. הקטטה בין התובע לפקח התרחשה מכיוון שמכוניתו של התובע חנתה במקום אסור לפיכך אין לאירוע זיקה לעבודה ולכן אין להכיר בו כתאונת עבודה. עוד נטען כי התובע הוא זה שגרם לקטטה, ואף הוגשה נגדו תלונה במשטרה בגין תקיפת הפקח, אך זו נסגרה מחמת העדר ראיות.

 

כמו כן, בביטוח לאומי מסרו כי האירוע הוכר כתאונת עבודה ביחס לפקח.

 

מעבירה לא תצמח תרופה

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ דחתה את התביעה מכל וכל. היא הסבירה כי מבחינה כרונולוגית האירוע אכן התרחש תוך כדי עבודתו של התובע, אבל עקב עבודתו, ולכן לא מתקיימים התנאים להכרה באירוע כתאונת עבודה.

 

היא הדגישה שהוא זה שבחר לחנות במקום אסור. אף אחד לא חייב אותו לכך והוא בוודאי לא "נאלץ" לעשות כן. הסיבה לתגרה, ציינה, לא הייתה עצם הנסיעה לצורך רכישת הלחמניות, אלא העובדה שהתובע חנה במקום חניה אסור. היא הבהירה כי "מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה", כלומר: תביעה שנולדה כתוצאה מעבירה על החוק, לא תביא תועלת לתובע.

 

לנוכח העדויות של התובע ושל הפקח השופטת אף קבעה כי התגרה נגרמה כתוצאה מהתנהגות התובע, והציגה נימוק נוסף לדחיית התביעה, כשהסבירה כי לא מדובר ב"סיכוני דרך האורבים לכל עובר ושב", אלא בהפעלת אלימות מצד התובע בעקבות חנייה במקום אסור.

 

אף על פי שבית הדין הביע שאט נפש מעצם הגשת התביעה, לא נפסקו הוצאות לחובת התובע, כדי לא להרתיע תובעים פוטנציאליים אחרים שתביעתם לזכויות סוציאליות מוצדקת.