פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
אלא שלפני כמה חודשים היה זה דווקא עורך דין, יעקב קמר, שייצג נאשם בהליך פלילי בבית משפט השלום בירושלים, אשר צעק והתנצח עם השופט במהלך כמה דיונים. אף שהשופט הזהיר אותו שוב ושוב, עו"ד קמר לא חדל אלא המשיך להרים את קולו ואף הטיח את אגרופו בשולחן. בעקבות התנהגותו הטיל עליו בית המשפט הוצאות אישיות בסך 6,000 שקל.
בעקבות זאת הגיש עו"ד קמר ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים. לטענתו, בית המשפט לא היה מוסמך להשית עליו הוצאות אישיות שכן מדובר בעניין משמעתי שצריך להתברר במוסדות לשכת עורכי הדין. לשיטתו, הסמכות להטיל סנקציה משמעתית על עורכי דין מצויה בסמכותם הייחודית של מוסדות לשכת עורכי הדין.
כמו כן טען עו"ד קמר כי הופלה לרעה על ידי בית המשפט כאשר הוטלו הוצאות אישיות רק עליו ולא על עורך הדין מהפרקליטות שייצג את המדינה בתיק. בנוסף הוא טען לאפליה בהליך עצמו והצביע על סדרה ארוכה של החלטות שנטו לטובת התביעה.
הוא עמד על תחושתו כי לנאשם שאותו הוא מייצג נעשה עוול, וטען כי הצעקות שלו הן תולדה של תגובות אינסטינקטיביות כתוצאה מכעס.
השופט עודד שחם דחה את הערעור אחרי שהתרשם כי בית משפט השלום נהג במערער באיפוק ובסבלנות ראויים לציון, והשית עליו הוצאות אישיות רק לאחר שלא נותרה ברירה מעשית אחרת.
נקבע שעו"ד קמר פגע ביכולת לנהל דיון באווירה עניינית, תוך התעלמות מופגנת מאזהרותיו של בית המשפט. בנסיבות אלה, קבע השופט שחם, היה בסיס מוצק להחלטה לחייב אותו בהוצאות אישיות. גם אם נניח שלמרשו נעשה עוול, הדבר לא מצדיק את ההתנהלות של המערער, שלא פעם חצתה את גבולות ההתנהגות האלמנטרית המצופה מעורך דין.
השופט שחם דחה את כל טענות המערער. לעמדתו, הליכים משמעתיים ננקטים לאחר מעשה, במטרה להבטיח את הסטנדרט המקצועי הנדרש במקצוע עריכת הדין. לעומת זאת, הסמכות להטיל הוצאות אישיות בהליך משפטי נועדה להבטיח את הניהול התקין של התדיינות משפטית ספציפית.
השופט הוסיף כי עו"ד קמר לא הוכיח שהייתה התנהלות דומה של הפרקליטות והבהיר כי אין להתערב בעקיפין בהליך פלילי שעדיין מתנהל, ולכן מקומן של הטענות בדבר החלטות שנטו לטובת התביעה הוא במישור ההליך הפלילי עצמו או בהגשת ערעור בסופו.
בסיכומו של דבר דחה השופט את הערעור והותיר גם את גובה הסכום על כנו. כמו כן, על עו"ד קמר הוטלו הוצאות הליך זה בסך 3,000 שקל.