"אל תספרי איך נפצעת, כך נוציא כמה גרושים"

בעלי חנות רהיטים ניסה להסתיר שכלבו הפיל עובדת שלו וגרם לפציעתה. הוא שכנע אותה לספר שמעדה והחליקה בעצמה. זה יעלה לו 350 אלף ש'

עו"ד דותן לינדנברג פורסם: 30.04.15, 08:08

עובדת בחנות רהיטים בצפון נפצעה אחרי שכלבו של בעל העסק רץ לעברה והפיל אותה. מחשש להשלכות של המקרה הוא ביקש מהאישה לא לספר את האמת על שהתרחש: הוא החתים אותה על מסמך שבו הודתה שהחליקה בעצמה, ואמר לה שאם תפעל כדבריו - הוא יוכל לעזור לה "להוציא כמה גרושים". רק לאחרונה קבע בית משפט השלום בחיפה כי מעשיו מהווים עושק, וחייב אותו ואת החברה שבבעלותו לפצות את העובדת בכ-350 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בפברואר 2006, בהיותה בת 56, החלה האישה לעבוד בחנות רהיטים של חברת "ח. קובי תעשיות עץ". היא הספיקה לעבוד ימים ספורים בלבד עד לתאונה. אחריה היא הובהלה לבית חולים, שם אובחנה עם שבר בירך. במהלך אשפוזה חלה החרפה במצבה הלבבי והיא נזקקה לניתוח מעקפים.

 

העובדת הגישה תביעה נזיקית נגד החברה וחברת הביטוח שלה, "הפניקס", וכן נגד בעלי החנות, שהוא כאמור בעל הכלב. לטענתה, בעקבות התאונה היא נותרה עם נכויות ויכולותיה לתפקד בעבודתה נפגעו משמעותית.

 

הנתבעים, מנגד, טענו שהיא נפלה ללא שום קשר לכלב. הם אף הציגו את המסמך שעליו חתמה חמישה ימים בלבד לאחר התאונה ובו תיארה כי החליקה על הרצפה באופן עצמאי. לדבריהם, היא כתבה את המסמך בעצמה לאחר שהתבקשה למסור את גרסתה לאירוע לצורכי ביטוח.

 

העובדת אישרה כי חתמה על המסמך, אך לדבריה עשתה זאת לדרישת המעסיק בעת ששכבה בטיפול נמרץ בבית החולים לאחר ניתוח ואירוע לבבי. למעשה, טענה, מיד לאחר התאונה, בעודה שרועה על הרצפה, ביקש ממנה המעסיק שלא להזכיר שנפלה בגלל הכלב, שכן הוא עלול להישלח להסגר ולהמתה.

 

המעסיק חזר והדגיש גם כי אם תפעל כדבריו הוא יוכל לעזור לה "להוציא כמה גרושים". לבסוף היא נכנעה ללחצי המעסיק שלא הרפה ולכן לא סיפרה את האמת לצוותי מד"א ולבית החולים.

 

השופט אחסאן כנעאן קיבל את גרסת התובעת וציין שאפשר להבין מדוע היא – כעובדת חדשה בחנות של בעל הכלב – פחדה לספר את האמת לגורמים הרפואיים. השופט דחה את גרסת בעלי החנות, שלפיה המסמך שעליו חתמה התובעת נכתב על ידה ומרצונה, וקבע כי החתמתה על מסמך שנוסח בידי המעסיק בעודה מאושפזת במצב גופני רעוע מהווה עושק. לכן, מדובר במסמך חסר משמעות.

 

השופט החליט להטיל את האחריות במשותף גם על בעל החנות וגם על החברה. לאחר שאמד את נזקי התובעת בהתאם לאחוזי הנכות התפקודית שלה, שהועמדו על 60%, הוא אמד את הפיצוי הראוי על נזקיה, כאביה והוצאותיה על 1,127,444 שקל.

 

מאחר שהתובעת קיבלה תגמולי ביטוח לאומי בסך 777,017 שקל, הנתבעים ישלמו לה את השארית: 350,427 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מגובה הפיצוי.