שתף קטע נבחר

למה סירבה ה. שטרן לשלם על קמפיין פרסום?

ענקית התכשיטים רכשה 400 שלטים בת"א, אבל אז גילתה שבסמוך נשארו פרסומים של החברה המתחרה "Tous". בית המשפט העמיד אותה במקומה

ענקית התכשיטים "ה. שטרן" סירבה לשלם לחברת הפרסום "ג'י סי דקו" 140 אלף על קמפיין, לאחר שגילתה כי שלטים של חברה מתחרה מתנוססים במקביל על גבי שלטי חוצות בתל אביב. בית משפט השלום בעיר נדרש לקבוע מי מהחברות הפרה את החוזה, ופסק כי הייתה זאת "ה. שטרן", שחויבה לשלם את הסכום המלא.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ראשית הפרשה בספטמבר 2012, אז חתמה חברת התכשיטים על הסכם פרסום עם חברת "ג'י סי דקו ישראל", חברה בת של תאגיד פרסום חוצות – JCDecaux. "ה. שטרן" רכשה 400 שטחי פרסום ברחבי תל אביב למשך עשרה ימים בתמורה ל-140 אלף שקל.

 

חברת הפרסום התחייבה בהסכם שלא תפרסם חברות תכשיטים מתחרות במהלך הקמפיין ו-15 ימים לאחריו. אבל לא חלף יום אחד ממועד עליית הקמפיין, ו"ה. שטרן" הבחינה בשלטים של חברת התכשיטים "Tous". כשהתלוננה השיבה לה חברת הפרסום שמדובר בקמפיין ישן שנותרו ממנו 42 כרזות שיוחלפו כבר באותו לילה.

 

למרות זאת, לטענת "ה. שטרן", השלטים נשארו שלושה ימים לאחר מכן. היא הודיעה על כך ל"ג'י סי דקו", ודרשה כי מועד תחילת הקמפיין שלה ייחשב רק מיום הסרת שלטי המתחרה. אולם חברת הפרסום לא הסכימה לכך ובתגובה סירבה "ה. שטרן" לשלם בטענה שההסכם עמה הופר.

 

לאחר כחצי שנה של מו"מ כושל הגישה "ג'י סי דקו" תביעה נגד "ה. שטרן" בטענה שסעיף הבלעדיות בהסכם חייב אותה לא להעלות קמפיין חדש, אך לא אסר על הימצאות שרידים בודדים מקמפיין ישן. לדבריה, היא הסירה את 42 השלטים הישנים בחלוף שלושה ימים והציבה במקומם שלטים של הנתבעת, בנוסף לאלה שהוזמנו על ידה. כמו כן, היא העניקה לה יום פרסום נוסף בשווי של כ-20 אלף שקל כהטבה. לבסוף היא ציינה כי יש הבדל בין הנתבעת – חברת תכשיטים יוקרתית – לבין המותג העממי Tous שפונה לקהל יעד אחר ואינו מתחרה בה.

 

מנגד טענה "ה. שטרן" כי אף שהיא מעוניינת רק בפרסום בלעדי, הנתבעת הסתירה ממנה את קיומו של הקמפיין המתחרה, שאם הייתה יודעת עליו לא הייתה חותמת על ההסכם. היא הוסיפה והגישה תביעה נגדית, שבה טענה כי פרסום "Tous" הוריד את הביקוש למוצריה וגרם לה נזק של 210,357 שקל לטווח הקצר ונזק נוסף לטווח הארוך.

 

השופטת הדס פלד ציינה כי אמנם מלשון סעיף הבלעדיות בחוזה עולה באופן ברור כי הנתבעת התנגדה לפעילות של קמפיין מתחרה במקביל לקמפיין שלה. יחד עם זאת, לא ברור מדוע "ה. שטרן" – שידעה להחיל את תנאי הבלעדיות גם על 15 הימים שלאחר הקמפיין – לא התעקשה על ניסוח שיעניק לה בלעדיות גם לפני עליית הקמפיין.

 

השופטת קבעה כי "ג'י סי דקו" סיפקה את שנדרשה לו, וכי פרסום הספיחים של Tous אינו משמעותי ביחס ל-400 שטחי הפרסום שהזמינה הנתבעת. היא הוסיפה כי העובדה שהנתבעת קיבלה את ההטבות שהוענקו לה אינה עולה בקנה אחד עם הכוונה לבטלו. ברגע שנודע לנתבעת על ההפרה לכאורה, היה עליה לשלוח הודעה ברורה על ביטול ההסכם ולא להמשיך ליהנות מהפרסום.

 

השופטת קיבלה את התביעה נגד "ה. שטרן" ודחתה את התביעה הנגדית. "ה. שטרן" חויבה לשלם לחברת הפרסום 140 אלף שקל בתוספת שכר טרחה בסך 35 אלף שקל והוצאות משפט.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת והנתבעת שכנגד: עו"ד ירון הורוביץ, עו"ד גילי לסקה
  • ב"כ הנתבעת והתובעת שכנגד: עו"ד רן פירון
  • עו"ד דרור ברוטפלד עוסק בדיני חוזים ומסחר
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים