פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
התובע הועסק במשך כשלוש שנים כאחראי על כלבי השמירה של חברת "מוקד אדיר א. שמירה ואבטחה (2003)". ב-2007 הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשל אי תשלום שעות נוספות וזכויות סוציאליות אחרות. תביעתו התקבלה באוגוסט 2011 ו"מוקד אדיר" חויבה לשלם לו כ-140 אלף שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
אלא שבתחילת 2013 ניתן צו פירוק נגד החברה, שלמעשה הפסיקה את פעילותה כבר ב-2008. העובד, שכאמור לא קיבל הכסף המגיע לו, הגיש בפברואר 2012 תביעה נגד בעלי המניות ב"אדיר אבטחה" ונגד חברה נוספת - "תום אבטחה". בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד יאיר קולמן, הוא טען שהבעלים רוקנו את "אדיר" מתוכן כלכלי, הפסיקו את פעילותה והעבירו את כל עסקיה ל"תום אבטחה" במטרה להתחמק מתשלום חובות.
לדבריו, הנתבעים מקימים וסוגרים חברות באופן סדרתי ובחוסר תום לב, תוך הברחת נכסים והתחמקות מנושים. לטענתו הדבר מצדיק את חיוב בעלי המניות עצמם בתשלום החוב שנפסק לטובתו ויש לחייב גם את "תום אבטחה" כשותפה ומסייעת לתרמית.
חוקר פרטי מטעם התובע גילה כי "תום אבטחה" ו"אדיר" פעלו תחת אותה כתובת ועם אותו קו טלפון תוך שימוש בשמות של שתי החברות. הוא גם איתר שומר בקניון אבן יהודה שעבד עבור "תום אבטחה" כשהוא לובש מדים של "אדיר". עוד התברר כי "אדיר" המשיכה לגייס עובדים גם לאחר שטענה כי פעילותה העסקית הופסקה, וכי עובדיה נקלטו ב"תום אבטחה" לאחר הפסקת הפעילות.
הנתבעים טענו באמצעות עו"ד שלמה בכור כי יש לדחות את התביעה על הסף בנימוק שהעובד מיצה את עילות התביעה שלו נגדם בבית הדין לעבודה, ולבית משפט השלום אין סמכות לדון בתביעה זו.
אבל סגנית הנשיא, השופטת דליה אבי-גיא, דחתה את הטענה וציינה כי בשונה מהתביעה שעסקה בזכויות התובע מכוח יחסי עובד ומעביד, הפעם עוסקת התביעה בזכותו של התובע כנושה של "אדיר".
לאחר שבחנה את הראיות שוכנעה השופטת אבי-גיא כי "תום אבטחה" נכנסה לנעליה של "אדיר", קלטה את פעילותה והיא בעצם "גלגול" שלה. היא הוסיפה שהנתבעים עשו שימוש בנכסיה של "אדיר" בניסיון כושל להתחמק מחובותיה. התנהגות זו, העולה לכדי תרמית של ממש, הוסיפה השופטת, מחייבת את הנתבעים בחובותיה של אדיר לתובע.
השופטת קיבלה את התביעה במלואה וחייבה את הנתבעים לשלם לתובע 199,106 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.