צריך שניים לטנגו? להטרדה מינית מספיק אחד

האמירה של שופטת בית הדין לעבודה כי עובדת שהוטרדה מינית עשתה "שימוש במיניות" שלה, מחזקת את הדעות החשוכות לפיהן לבוש חשוף מזמין הטרדות. אמנם האופן בו אנו מתלבשים צריך לכבד את מקום העבודה שלנו - אבל הדיון בנושא צריך להיות ענייני. מה קובע החוק?

נדמה היה שהטיעון לפיו שימוש במיניות מזמין פגיעה מינית - עזב את מחוזותינו, אך מתברר שלא כך הדבר. מכל המקומות בעולם בחר הטיעון הזה להרים את ראשו דווקא בהיכל הצדק, ועוד מפיה של אישה.

 

• לכתבות נוספות בערוץ קריירה

 

 "הרושם שאת עושה עליי הוא של עובדת שעושה שימוש מסוים במיניות שלה כדי להשיג כל מיני דברים... "...it takes two to tango, מה לעשות? וכשנכנסים למטבח אז לא צריך לבכות כשמקבלים כוויה". התבטאות יוצאת דופן זו נשמעה לאחרונה משופטת בית הדין לעבודה בתל אביב אופירה דגן-טוכמכר, כלפי עובדת לשעבר של חברת החשמל שהוטרדה מינית על ידי המנהל שלה.

אמירה הקובעת ששימוש כלשהו במיניות נותן לגיטימציה להטרדה מינית, לא רק מחזירה אותנו לתקופות חשוכות, אלא גם מחזיר לקדמת הבמה את התפיסה הקיימת בקרב אנשים מסוימים ולפיה יש קשר בין אופן הלבוש להטרדה מינית. 

 

אין קשר בין סגנון לבוש להטרדה

כבר ב-2008 פורסם מחקר של ד"ר אביגיל מור, פסיכולוגית קלינית וראש התוכנית ללימודי מגדר במכללת תל־חי באותה עת, הקובע שאחוז הנשים שמתלבשות באופן חושפני מקרב נפגעות תקיפה מינית (64%-60%) זהה לאחוז הנשים שלא חוו אלימות מינית (65%-63%). על פי המחקר, אין כל שחר להאשמות הרווחות, כאילו נשים "מביאות על עצמן" את האלימות ואת ההטרדה המינית, בשל לבוש "פרובוקטיבי" או "מפתה".

 

אמירותיה של כבוד השופטת מטילות שוב על הנשים את האחריות להטרדה המינית, שהרי "דרושים שניים לטנגו", "וכשנכנסים למטבח - לא צריך לבכות כשמקבלים כוויה". באותה מידה אפשר היה לומר, שמי שעולה על הכביש - שלא יתפלא אם ידרסו אותו, אולם איש לא יפקפק בחשיבות המאבק בתאונות הדרכים.

 

האמירות האלה משקפות את המיתוס המוכר לגבי אשמת הנפגעת והן צצות כפטריות אחרי הגשם כמעט אחרי כל פרסום לגבי מקרה של הטרדה או תקיפה מינית. מה עשתה הבחורה שהתלוננה נגד איציק מרדכי אצלו בבית? מדוע הצטלמה החיילת מחובקת עם חיים רמון? למה הן לא התלוננו קודם? ועוד ועוד. 

 

אני אומרת, שהגיעה העת לצאת נגד התופעה החברתית של התייחסות לנשים כאל חפץ וכאל אובייקט מיני. אמנם האופן בו אנו מתלבשים צריך לכבד את מקום העבודה שלנו והמעסיק יכול להנהיג קוד לבוש במקום העבודה, אבל הדיון בצורך בקוד לבוש ומהו הקוד המתאים למעסיק הספציפי חייב להיות מנותק מהנושא של מניעת הטרדה מינית במקום העבודה.

 

עיקרי החוק נגד הטרדה מינית

מטרת החוק למניעת הטרדה מינית היא לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים. בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי תכליתו של החוק היא קביעת נורמת התנהגות חברתית האוסרת על הטרדה מינית והתנכלות, ומטרתה להעניק לאדם הגנה על זכויותיו החוקתיות לכבוד, לחירות, לשוויון ולפרטיות.

על בסיס תכלית זו, ייחד המחוקק הוראות מיוחדות המכוונות למיגור התופעה של הטרדה מינית במקום העבודה ושמטרתן להגן על עובדים ולשמור על חירותם במקום העבודה. גם בעבר נקבע בפסיקה, כי מהותה של ההגנה על הצדדים ביחסי עבודה היא לנוכח מהותם של יחסים אלו, שהם יחסי כפיפות, ולא אחת הם יחסי תלות בין העובד לממונים עליו ובין העובד לחבריו לעבודה.

 

להלן עיקרי חובות המעסיק במקרה של הטרדה מינית במקום העבודה

 

• המעסיק מחויב לנקוט אמצעים למניעת הטרדה מינית במקום העבודה.

 

• על המעסיק למנות אחראי/ת על החוק למניעת הטרדה מינית. ככל שניתן - אישה.

 

• על המעסיק לטפל בכל מקרה של הטרדה מינית, לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה ולפעול לבירורה. נוסף על כך, על המעביד לעשות כל שביכולתו למנוע את הישנות המעשים.

 

• אם נודע למעסיק על מקרה של הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, גם אם לא הוגשה תלונה, עליו להעביר את המקרה לבירור האחראי במקום העבודה.

 

• על האחראי לפעול ביעילות ובלא דיחוי בעת בירור התלונה, ליידע את המתלוננת באשר לדרכי הטיפול בהטרדה מינית (הגשת תלונה במשטרה, הגשת תביעה בבית הדין לעבודה ו/או בירור במקום העבודה), לשמוע את המתלוננת, את הנילון ואת העדים, ולבדוק כל מידע שהגיע אליו בעניין. עליו להגן על כבודם ופרטיותם של המתלוננת, של הנילון ושל העדים, לא לגלות מידע שהגיע אליו במהלך הבירור אלא אם נדרש הדבר לבירור עצמו או על פי דין, ולהגיש למעביד סיכום בכתב של הבירור בצירוף המלצות מנומקות להמשך הטיפול.

 

• במהלך בירור התלונה על המעביד להגן על המתלוננת מפני פגיעה כתוצאה מהגשת התלונה ולפעול להרחקת הנילון מהמתלוננת, ככל שניתן בנסיבות העניין.

 

• לאחר תום הבירור על המעסיק להחליט, בלא דיחוי ובתוך שבעה ימי עבודה, על הפעלת הסמכויות שבידיו כקבוע בחוק.

 

• משהחליט המעביד כיצד להפעיל את סמכויותיו עליו לפעול בלא דיחוי לביצוע החלטתו ולמסור הודעה מנומקת בכתב על החלטתו למתלוננת, לנילון ולאחראי. כמו כן מחויב המעביד לאפשר למתלוננת ולנילון לעיין בסיכום האחראי ובהמלצותיו.

 

• מעסיק של יותר מ-25 עובדים חייב לפרסם תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בנוגע להטרדה מינית והתנכלות בעבודה, ויפורטו דרכי הגשת התלונות והטיפול בהן. הפרת חובה זו היא עבירה שדינה קנס (עד 1,400 שקל).

 

• מעסיק אשר לא מילא את חובותיו על פי החוק חשוף לתביעה אזרחית. כך למשל, מעסיק אשר לא טיפל ביעילות במעשי הטרדה מינית ובהתנכלות, חויב בתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק לעובדות בסכומים של 10,000 ו-50,000 שקל.

 

הכותבת היא מנהלת מחלקת "כל עובד" והממונה על החוק למניעת הטרדה מינית בחברת חשבים