פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
החל משנת 2006 הועסק הרופא כעובד קרן המחקרים של איכילוב. עקב סכסוך בינו לבין בית החולים הוגשו נגדו שלוש תלונות למשרד הבריאות, ובמהלך אוגוסט 2012 ערכו נציגי איכילוב והקרן ישיבה בעניינו והחליטו לקיים לו שימוע לפני השעיה. כעבור שלושה שבועות מיום השימוע הושעה הרופא מתפקידו ובחלוף שבוע נוסף הוחלט להאריך את השעייתו.
לפיכך פנה הרופא בספטמבר 2012 לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בבקשה לביטול זמני של השעייתו. הוא הציג מכתב פיטורים שקיבל ממחלקת משאבי האנוש של קרן המחקרים יום לפני מועד השימוע, ולכן טען שפוטר שלא כדין וללא הצדקה מבלי שנערך לו שימוע. הוא ייחס את פיטוריו להתנכלות מכוונת מטעם יו"ר הקרן, שלדבריו רצה "לשבור אותו כלכלית" כחלק מסכסוך ביניהם.
הרופא תבע פיצוי כספי בגובה של 12 משכורות, שהוא הרף העליון של פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
בקרן המחקרים הודו שהרופא קיבל מכתב פיטורים, אך ציינו כי מקורו בטעות של מנהל משאבי האנוש, שפוטר מתפקידו עקב המקרה. הנתבעת הכחישה שהמכתב נשלח בכוונת זדון וציינה שלרופא אף נשלח מכתב התנצלות ובו הצעה לשוב לעבודתו. הרופא טען בתגובה שהעדיף לא לשוב לעבודה מחשש שיפוטר שוב באופן בוטה, וכי למעשה הבין שאינו יכול להסתמך על הנתבעת כמעסיקה יציבה.
במהלך הדיון שיחררה קרן המחקרים את כספי פיצויי הפיטורים לטובת הרופא, בהמלצת השופטת דגית ויסמן, שהבהירה שהוא זכאי להם בין אם פוטר או התפטר.
בשלב זה גם התברר כיצד נולד מכתב הפיטורים: מנהל משאבי האנוש לשעבר סיפר כי במהלך אוגוסט 2012 המתין במסדרון לתחילתה של פגישה משותפת בין נציגי בית החולים והקרן, ושמע אנשים משוחחים על כך שעבודתו של הרופא בבית החולים הופסקה. לדבריו, בעקבות זאת הוא מצא לנכון לשלוח לרופא את מכתב הפיטורים, ורק כשהבין את טעותו פעל לתיקונה ושלח את מכתב ההתנצלות.
השופטת דחתה את טענת הרופא שלפיה יו"ר הקרן היה מודע ומעורב בשליחת המכתב, אך קבעה כי הוא אכן פוטר מבלי שנערך לו שימוע כדין, וזאת בעקבות שיחת מסדרון בלתי מבוססת. היא ציינה כי אמנם הנתבעת הודתה בטעותה, אך אי אפשר להתייחס לכך בטעות בתום לב.
לפיכך הורתה השופטת לנתבעת לשלם לרופא סכום פיצויים כולל של כ-142 אלף שקל עבור פיטורים שלא כדין, פיטורים ללא הודעה מוקדמת והלנת פיצויי פיטורים.