שתף קטע נבחר

ניצחון השכנים: ייסגר גן הילדים בבית מגורים

בבית קטן ברחוב חנא רובינא בחיפה הופעל גן ובו 37 ילדים בני שנה וחצי עד שלוש. מאבקם של הדיירים האחרים צלח, והגן ייסגר הקיץ

37 ילדים שבוכים לכם מתחת לחלון מהווים פגיעה באיכות החיים? בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה סבר שלא הגיוני לאפשר להפעיל גן בשכונה של אוכלוסייה מבוגרת, וכאשר באזור יש גני ילדים עם מקומות פנויים.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

 

רחוב חנה רובינא בשכונת רמות גולדה שבחיפה הוא רחוב קטן ללא מוצא. בבניין בן שלוש דירות ברחוב נפתח ב-2012 גן המונה 37 ילדים, רובם בגילאי שנה וחצי עד שלוש. הגן, שנפתח ללא אישורים מתאימים, פעל בשתיים מתוך שלוש הדירות בבניין. ב-2013 הגיעו דיירים חדשים להתגורר בדירה השלישית בבניין ועד מהרה סבלו מהרעש שגרמו הילדים לאורך כל שעות היום. בנוסף, הם גילו שהגננת השתלטה על החצר המשותפת והציבה שם משחקים לילדים.

 

אלא שבינתיים קיבלה הגננת אישור שימוש עד אוגוסט 2015 מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה. על החלטה זו הוגשו שמונה עררים על ידי הדיירים החדשים ועל ידי תושבים אחרים מהרחוב, אולם ועדת הערר המחוזית דחתה את כולם. עם זאת היא אסרה על השימוש בחצר המשותפת והורתה לגננת, למען שכנות טובה, לסגור את חלונות הגן פונים לדירות המתנגדים.

 

השכנים לא ויתרו והגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, שבמסגרתה תיארו את שלל הבעיות שגורם הגן: מצוקת חניה, עומס בגישה לבית, רעש ומטרדים אחרים כמו לכלוך ואשפה. הם הוסיפו שאין כל צורך בגן נוסף בסביבה רוויית גנים, כאשר ממילא רוב תושבי השכונה הם אנשים מבוגרים.

 

בעל הדירה והגננת טענו בתגובה שוועדת הערר הגיעה למסקנה סבירה, חוקית ומידתית ואין להתערב בה. לטענתם, יש ברחוב חניה בשפע וקיומו של גן הוא אינטרס ציבורי חשוב, שלא ניתן לנפנף באמצעות הטענה "לא בחצרי".

 

גם העותרים אזרחים

השופטת ריבי למלשטריך-לטר קבעה כי התוכנית שחלה על המקום כתובה בלשון ארכאית ולא ברורה וקשה מאד להבין אם היא מתירה שימוש של גן ילדים ברחוב. ועדת הערר, שהייתה ערה לבעייתיות, החליטה לפרש את הספק "לטובת האזרח" – הגננת - אלא שגם העותרים הם אזרחים, ונראה שדווקא כאן יש להעדיף את טובתם.

 

השופטת הדגישה כי אישור לשימוש חורג יינתן, בין היתר, לאחר שנבדק כיצד הוא משפיע על הסביבה, לרבות השכנים. במקרה הנוכחי, לא ניתן להתעלם מהרעש שמלווה את פעילות הילדים שנמצאים בגן מהבוקר עד אחרי הצהריים, צוחקים, בוכים ומשחקים בחצר. היא קיבלה גם את הטענות לעומס תחבורתי ברחוב הקטן, שהוכחו בתמונות, וכך גם את הטענה שאין כל צורך בגן ילדים נוסף בשכונה – שבקרבתה ארבעה גני ילדים עם מקומות פנויים ותושביה הם בעיקר אוכלוסייה מבוגרת.

 

בנסיבות אלה, סיכמה השופטת, השיקול של שמירה על איכות חיים ומניעת מטרדים גובר על רצונה של הגננת להפעיל עסק. משכך קבעה שהחלטת הוועדה לא הייתה סבירה. היא הורתה לגננת לסיים את הפעילות במקום בסוף אוגוסט 2015 וחייבה אותה ואת בעל הדירות לשלם לעותרים הוצאות של 5,000 שקל. ועדת הערר והוועדה המקומית ישלמו סכום זהה.

 

כדאי לשים לב לשינוי שחל במתן אישורי שימוש חורג כיום. משהחלו לבנות גני ילדים ציבוריים מגיל שלוש שנים, מצוקת הגנים התמתנה ולכן ועדות התכנון ובתי המשפט נותנים יותר משקל לנימוקי השכנים, והקושי לקבל היתר – שבדרך כלל ניתן ממילא לזמן מוגבל – גדול יותר.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שם ב"כ העותר: לא צוין
  • ב"כ המשיבים: עו"ד מצא, עו"ד גולדשמיט
  • עו"ד משה לין עוסק בתכנון ובנייה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים