פלוג: לבטל פטורים או להעלות מסים

נגידת בנק ישראל קראה בממשלה שלא להעלות את יעד הגירעון מעל 2.5%, הזהירה מקיצוץ חדים בשירותים הציבוריים. הפיתרון: צמצום "פטורים מעוותים ממסים" כמו על פירות וירקות, וכן העלאות מסים: "סביר שמדינה עם הוצאות ביטחון חריגות תגבה פחות מסים ממרבית המדינות המפותחות?"

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, דיברה היום (א') בישיבת הממשלה והביעה את התנגדותה להחלטה המסתמנת להעלות את יעד הגירעון לשנת 2016 מ-2% ל-2.9%. פלוג טענה כי יעד הגירעון צריך לעמוד על לא יותר מ-2.5%, על מנת שהמדינה תוכל להמשיך להפחית את היקף החוב החיצוני שלה.

 

הוצא מחוק ההסדרים: העברת הכנסות הטוטו למדינה

במקום הגדלת קצבת ילדים: חיסכון לכל ילד

תקציב הביטחון ב-2014: מ-58 ל-72 מיליארד

האוצר למשרדי הממשלה: בחרו אתם איפה לקצץ

 

"כדי לצמצם את ההוצאה על שירותי החוב, וכדי להבטיח שהממשלה תוכל להתמודד עם זעזועים שעלולים לפקוד את המשק, מחוץ או מבית, חשוב להמשיך ולהפחית את משקל החוב בתוצר, גם אם במתינות", אמרה פלוג לשרים. "ההתפתחות של החוב הציבורי היא גם המשתנה החשוב ביותר עליו מסתכלות חברות הדירוג כאשר הן מעריכות את מצבו הפיננסי של המשק... בתנאים הנוכחיים, כאשר רמת הפעילות היא גבוהה, האבטלה נמוכה, ואין הוצאות ביטחון זמניות חריגות; אין זה סביר להגדיל את יחס החוב לתוצר, ובוודאי שלא את הגירעון".

 

צפו: ישיבת הממשלה היום 

 

המשמעות של קביעת יעד הגירעון על רמה של 2.5% תוצר בלבד, ציינה פלוג, היא שהיקף ההתאמות בתקציב המדינה (קיצוצים או העלאות מסים) צריך להסתכם בכ-15 מיליארד שקל, ולא ב-11 מיליארד שקל כפי שמתכנן האוצר. מספרים אלה מבוססים על ההנחה שתקציב הביטחון יעמוד על 59 מיליארד שקל ושהממשלה תוציא לפועל את ההסכמים הקואליציוניים במלואם, מה שלא צפוי לקרות.

 

מקום לפני האחרון בהוצאות אזרחיות 

פלוג חזר והבהירה את עמדתה, כי יש לבצע חלק מההתאמות דרך העלאות מסים ולא דרך קיצוץ בתקציבים אזרחיים. דבריה נאמרו על רקע החלטה המסתמנת באוצר, להעביר את התקציב ללא העלאות מסים משמעותיות ועם קיצוץ רוחבי של 3 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים.

"כאשר משווים את הוצאות הממשלה הכוללות לאלה המקובלות במדינות המפותחות מסתבר שאנחנו במקום ה-24 מתוך 32 מדינות", אמרה הנגידה, "כשמתמקדים בהוצאות האזרחיות אנחנו במקום האחד לפני האחרון, עם 30.8% תוצר, לעומת 43% תוצר בממוצע מדינות ה-OECD. מכאן שהתאמה נוספת בצד ההוצאות האזרחיות תרחיק אותנו עוד יותר מהסטנדרטים המקובלים בשירותים הציבוריים".

 

עוד ציינה הנגידה כי הכנסות מדינת ישראל ממסים עומדות על 31% תוצר, ב-3% פחות המממוצע במדינות ה-OECD. "כלומר, אם היינו גובים מסים כמו המדינה הממוצעת הם היו גבוהים בכ-35 מיליארדי שקל ממה שאנו גובים היום. האם סביר שמדינה עם הוצאות ביטחון חריגות כמו שיש אצלנו, תגבה פחות מסים ממרבית המדינות המפותחות? האם לא סביר שאת ההוצאה העודפת על ביטחון נממן גם באמצעות הגדלה של ההכנסות?".  

 

פלוג חזרה על עמדתה כי יש לבטל פטורים ממס על מנת להגדיל את הכנסות המדינה. "לצורך כך יש עדיפות ראשונה לצמצום פטורים מעוותים ממסים - למשל הפטור ממע"מ על פירות וירקות, או הטבת המס לחיסכון הפנסיוני ברמות ההכנסה הגבוהות; אם לא ניתן בשלב הזה לצמצם פטורים, יש מקום להעלאה מסוימת של שעורי המס כדי לא להגדיל את נטל החוב שאנו וילדינו נשלם בעתיד".