מגיל צעיר לימדו אותנו על קריוס ובקטוס האימתניים, וכיצד ניתן ללחום בהם באמצעות צחצוח השיניים ושמירה על היגיינת הפה. אולם עם השנים חלק נרחב ממה שחשבנו שאנחנו יודעים, כבר מזמן אינו רלוונטי. הנה כמה מהמיתוסים הנפוצים בתחום רפואת שיניים לידים - בידקו את עצמכם.
קיראו עוד במדור בריאות בשן
למה ילדים מפחדים מטיפולי שיניים?
המחלות שעלולות להכשיל טיפול שתליםמה לא לאכול כדי לשמור על שיניים לבנות?
לא נכון.
הביקור הראשון אצל רופא השיניים צריך להיעשות מיד לאחר בקיעת השן הראשונה, ובכל מקרה לא יאוחר מגיל שנה. רפואת השיניים התקדמה עם השנים, ורופאי שיניים
מומחים בתחומם יודעים לזהות מוקדי עששת התחלתיים כשהם עוד בשלב ההפיך, כמו גם פגמים בשיניים, ובאמצעות טיפול מניעתי ידידותי לטפל בהם ללא צורך בקידוח השן.
לא נכון
קיימת חשיבות רבה בצחצוח מיד לאחר הופעת השן הראשונה.
לא נכון
אכילת מזון עם רמת סוכרים גבוהה גורמת לשחיקה חומצית ולרגישות יתר של השיניים, ולכן יש להימנע מלהוסיף לה שחיקה מכאנית באמצעות צחצוח. מומלץ לשטוף את הפה במים מיד לאחר האכילה, ולצחצח את השיניים רק לאחר הפוגה של חצי שעה.
לא נכון
לאחר צחצוח שיניים מומלץ לירוק את המשחה ולא לשטוף את הפה, על מנת שהפלואוריד שבמשחה ישאר צמוד לשיניים במהלך הלילה.
לא נכון
השיניים האחוריות מתחלפות רק בגיל 12, בניגוד לשיניים הקדמיות שרובן מתחלפות כבר בגיל 6-7. חור בשן אינו רק גורם לכאב ולדלקת, אלא אף עלול לגרום לנזק לשן הקבועה. בנוסף, זיהום ממקור דנטלי שלא טופל יכול להתפשט בין חללי הפנים ולהגיע למוח או לדרכי הנשימה ולהוות סכנת חיים.
לא נכון
בניגוד לדעה הרווחת, מערכת העצבים חיה ובועטת גם בשיניים חלביות, וברוב המוחלט של המקרים יש צורך בביצוע הרדמה מקומית. אחת הסיבות לפחדים וטראומות ילדות מרופאי שיניים נובעים מהעובדה שפעם לא היה נהוג לאלחש שיניים חלביות לצורך טיפול שיניים.
נכון חלקית
עששת נגרמת כתוצאה מגורמים רבים, וגנטיקה היא רק אחד מהם. בדרך כלל ההשפעה של היגיינת פה טובה ותזונה נכונה גוברת על הנטייה הגנטית לעששת.
נכון
מוצץ ואצבע בפה במשך שנים ארוכות אינם גורמים רק לבליטת השיניים, אלא גם לבליטת הלסת העליונה, שאינה ניתנת לתיקון באמצעות טיפול אורתודנטי. הנזקים ללסתות ולשיניים בעקבות הרגל מציצה שהופסק עד גיל 4 הינם הפיכים בדרך כלל.
לא נכון
גודל השן נותר כפי שהוא לאחר סיום הבקיעה. עצמות הלסת ועצמות הפנים הן אלו שגדלות.
לא נכון
ילדים רבים אינם שותים מי ברז, אולם אוכלים ירקות ופירות שהושקו במים מופלרים, וכך מקבלים פלואוריד בעקיפין. בנוסף, מחקרים רבים הוכיחו שההשפעה העיקרית של הפלואוריד היא טופיקלית ולא סיסטמית, כלומר לפלואוריד השפעה משמעותית יותר על בריאות השן כאשר הוא ניתן לילד באמצעות מריחה מקומית על השיניים ולא באמצעות כדורים כפי שהיה נהוג בעבר.
הכותבת היא מומחית ברפואת שיניים לילדים ונוער, בוגרת המרכז הרופאי "הדסה עין כרם"
