מאז שעדי פארג' (24), בעלת שיתוק מוחין, סיימה תואר ראשון בתקשורת לפני כשנה - היא מנסה למצוא עבודה אך ללא הצלחה
. "אני מנסה כבר הרבה זמן למצוא עבודה, אבל אני צריכה משהו שמתאים לי", היא מספרת בראיון ל- ynet, לרגל היום הבינלאומי לבעלי מוגבלויות המצוין היום (ה') ברחבי העולם. "כך למשל, קרבה לבית זה משהו שהרבה יותר קריטי עבורי לעומת אנשים אחרים".
פארג', בת בכורה מבין שלוש, רגילה להיות עצמאית מגיל צעיר. היא התנדבה לשירות צבאי של שנתיים, לאחריו עזבה את בית ההורים לטובת כפר סטונדטים בדרום. כיום היא מתגוררת כיום בחולון עם בן זוגה - אף הוא עם שיתוק מוחין. היא מעידה אמנם, כי מעולם לא נתקלה באפליה בוטה בשוק העבודה - אבל מעריכה כי לעובדה שהיא מתניידת עם קביים יש השפעה על יחסם של מעסיקים פונטציאליים כלפיה ועל הקושי שלה למצוא עבודה - חרף ההמלצות שהיא מחזיקה בהן.
"ברור שמעסיקים לוקחים את זה בחשבון", היא אומרת. "זה לא כתוב בקורות החיים שלי, אבל בשיחת טלפון או בראיון עבודה אי אפשר להסתיר את זה. כשעבדתי בעבודות זמניות שמיועדות לבעלי מוגבלויות לא פגשתי את הרתיעה הזו, אבל כשמדובר במעסיקים שלא מכירים את העולם הזה, עלולה להיווצר רתיעה, בין אם בגלל המהירות, היכולות או סיבות אחרות".
פארג מחפשת עבודה בתחומי דוברות או יחסי ציבור, אבל מציינת כי "אני פתוחה באופן כללי להצעות עבודה, רצוי במקום שיאפשר נגישות בסיסית". מעסיקים המעוניינים לפנות אליה יכולים לעשות זאת במייל: adifarag22@gmail.com.
פארג' רחוקה מלהיות לבד - בישראל, כמחצית מבין כ-750 אלף איש המוגדרים כבעלי מוגבלות אינם מועסקים. כך על פי דו"ח מבקר המדינה מלפני כשנה וחצי, בו גם נקבע כי עלות אי העסקתם יוצרת הפסד של 5 מיליארד שקלים מדי שנה למשק הישראלי.
יוזמה משמעותית לשינוי מצבם התעסוקתי של אנשים עם מוגבלויות הגיעה עם ההסכם הקיבוצי שחתמו ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים ושהורחב בהמשך גם למגזר הציבורי. לפי הסכם זה, מעסיקים עם 100 עובדים ומעלה, יעסיקו 3% עובדים עם מוגבלות עד אוקטובר 2016. בהמשך ניאותה הממשלה לקבל החלטה דומה בדבר העלאת שיעור העסקת בעלי מוגבלויות ל-3% במשרדי הממשלה שמעסיקים 75 עובדים ומעלה - ול-5% בשנת 2017.
עם זאת, מדובר עדיין ביעדים רחוקים; בעוד שבגופים הפרטיים ניתן לראות פה ושם יוזמות מסודרות להעלאת שיעור העסקת בעלי מוגבלויות - בצד של משרדי הממשלה לא נרשם עד כה שינוי משמעותי. אורן הלמן, מייסד עמוד "סיכוי שווה" וממובילי המאבק לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, מספר כי נכון לעכשיו, היעד הנוכחי של 3% - עדיין רחוק מאוד, והסיכוי לעמוד ביעד של 5% בעוד כשנתיים - אפסי.
"החלטת הממשלה פשוט לא מיושמת", הוא אומר. "נכון להיום יש בערך 2.2% עובדים עם מוגבלויות בשירות המדינה, אבל בעלי המוגבלויות מהווים 11% מקרב 8 מיליון אזרחי המדינה - ואף שיעור הרבה יותר גדול בשוק התעסוקה. מגיע להם ייצוג פורפורציונאלי כמו בעולם - של 5%-7%".
נכון להיום מונחת על שולחת הכנסת הצעת חוק שנועדה לחייב את הגופים הממשלתיים להעסיק 5% עובדים עם בגופים ממשלתיים, זאת לאחר שהצעת חוק דומה נפלה בכנסת הקודמת. "חייבים להאיץ את החוק לשילוב אנשים עם מוגבלות בכל הגופים הממשלתיים ולייצר אמצעים לאכיפה", אומר הלמן. "מקומם ומביש שדווקא המדינה לא עומדת בדרישות של עצמה ולא נותנת סיכוי שווה לשילוב אנשים עם מוגבלות. לא מדובר רק בנושא חברתי, אלא בהפסד עתק לכלכלה הישראלית כתוצאה מתת תעסוקה של אוכלוסייה זו".
בצד של ארגוני המעסיקים - אם לשפוט על פי ההסתדרות, המצב קצת יותר טוב. גיא שמחי הממונה מטעם הארגון על תעסוקת אנשים עם מוגבלות וד"ר נצן אלמוג, אחראית תחום בלשכת הממונה, מספרים כי כיום עובדים על איסוף הנתונים באשר לשיעורי העסקת אנשים עם מוגבלויות בחברות ובארגונים, כשבמקביל החלו בהתנהלות קבועה מול ארגונים וחברות גדולים במשק לצד הקמת פורום מיוחד ליישום הצו.
עם זאת הם מאבחנים עיסוק מרובה בנושא מצד המעסיקים ואף יוזמות להעלאת שיעורי העסקת אנשים עם מוגבלויות. "אפשר בהחלט לראות דינמיקה ותכונה בקרב המעסיקים", הם אומרים. "יש תקווה, אבל גם אין ציפייה שצו ההרחבה יפתור באופן מידי את כל בעיית התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בישראל".
מעבר להעלאת שיעורי ההעסקה - נדרשים המעסיקים למנות אחראי לנושא שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה, לכתוב תכנית עבודה שנתית שתאושר על ידי הדירקטוריון, וכן לתעד כל מקרה בו אדם עם מוגבלות לא יתקבל לעבודה. "זהו צעד דרמטי, שמאפשר לנו לקבל תמונה רחבה על מה שקורה בתוך המערכת, מה החסמים ומה אופן ההתנהגות של מעסיקים כלפי אנשים עם מוגבלות", מסבירים שמחי וניצן.
הלמן, סמנכ"ל בחברת החשמל ואב לילדה בחינוך המיוחד, פתח את עמוד "סיכוי שווה" בתחילת השנה הנוכחית כדי להעלות את המודעות למצבם של אנשים עם מוגבלויות. "אנחנו מעין עמותה וירטואלית, ללא כספים או מנגנון", הוא מסביר. "אני מאמין שכדי לפתור את הבעיה יש לפעול בזירה הציבורית ולהפעיל לחץ על המחוקקים לחוקק חוק שיחייב העסקת אנשים עם מוגבלות".
העמוד, המופעל כיום על ידי 15 מתנדבים - ביניהם פראג' כאמור - משמש גם כאמצעי לחיבור בין מעסיקים לבין אנשים עם מוגבלויות המתקשים במציאת עבודה, באמצעות הפוסטים המתפרסמים בו על ידי שני הצדדים. הלמן מספר כי מתחילת השנה - כ-90 אנשים עם מוגבלויות כבר מצאו עבודות בסיוע העמוד, בין היתר במחסנאות, אדמיניסטרציה, מוקדנים, בתי מלון ואפילו עורכי דין.
על מנת לסייע למחפשי העבודה - ליקטנו מעמוד "סיכוי שווה" מספר הצעות עבודה שממתינות בימים אלו לאיוש על ידי בעלי מוגבלויות:
חברת תקשוב מחפשת נציגי שירות לקוחות לנצרת עלית. העבודה בשעות גמישות, כוללת הסעות מעפולה וממגדל העמק. לשליחת קו"ח: mayaro@tikshoov.co.il
עומר גולדשטיין (31), בעל שיתוק מוחין, מחפש עבודה בהיי-טק:
כדי לסייע לאנשים עם מוגבלויות שמחפשים עבודה - ביקשנו מסיגל גוטרזון, פסיכולוגית תעסוקתית בעמותת ITWORKS המתמחה בשילוב אנשים עם מוגבלויות בסקטור ההיי-טק, לספק טיפים חשובים להליכי החיפוש:
1. זכרו ששוק העבודה פתוח היום יותר לאנשים עם מוגבלויות, בעידודה של המדינה.
2. במקרה של הפסקת עבודה ממושכת, קחו קורס, או הכשרה כדי להתעדכן ולחזור לענינים, השוק היום מציע (לכל האנשים וכל המקצועות) מגוון רחב של קורסים קצרים להכשרה מקצועית, העשרה והרחבת הידע וחשוב להיות מעודכן.
3. הגיעו מוכנים לראיונות עבודה, היו שקופים בטוחים בעצמכם וביכולותיכם והיו מסוגלים לדבר על המגבלות ועל היכולות והיתרונות באותה נשימה, זכרו לכל אחד יש מגבלות וחסרונות.
4. שתפו אנשי מקצוע מתאימים (בהתאם למגבלה שלכם), בתהליך חיפוש העבודה. יש ארגונים ועמותות המתמחים במתן יעוץ והכוונה מיוחדים למצבכם.
5. האזרו בסבלנות, חיפוש מתמשך הוא שכיח גם בקרב אלו שאין להם מוגבלויות, אם תהיו נחושים, ממוקדים ונאמנים לעצמכם ימצא התפקיד עבורכם.
בצד השני, גוטרזון סיפקה גם טיפים למי שמעסיקים או מעוניינים להעסיק אנשים עם מוגבלויות:
1. התעלמו מהסטיגמה השלילית.
2. התאימו את דרישות התפקיד לפרופיל הנתון והתעלמו מרעשי הרקע שאינם רלוונטיים.
3. תקפידו על התחלה הדרגתית בהקף המשרה /הפרויקט. זה יעזור לשני הצדדים ללמוד את הצרכים ואת היכולות ויעזור לכם בתכנון תקציבי מראש.
4. הסתייעו במרכזי תמיכה למעסיקים אנשים עם מוגבלויות מטעם משרד הכלכלה, לידע ולהכוונה, שתפו אותם בתהליך העבודה כולו.
5. לימדו מניסיונם של מעסיקים אחרים. גם סיפורי הצלחה וגם לקחים.