מגיפת שלשולים והקאות: איך למנוע התייבשות?

זה אמנם חורף, אבל מאות ילדים בכל הארץ אושפזו השבוע כשהם סובלים משלשולים והקאות, רובם כתוצאה מוירוס אולם כמה כתוצאה מחיידק ה"סלמונלה". איך תזהו שמדובר במצב חירום המעיד על הידרדרות, ואיך אפשר למנוע את ההגעה למיון? מדריך

כן, לא טעיתם: אנחנו בחורף. הטמפרטורות צונחות לעבר האפס, אבל גם הילד שלכם מקיא ומשלשל, תופעה שאופיינית לימי האביב. מדיווחים שהגיעו ל-ynet ממרפאות וחדרי המיון בכל הארץ, עולה כי מאות נדבקו בשבוע האחרון בשלשולים והקאות שגרמו במקרים רבים להתייבשות.

 

במרבית המקרים מדובר באחד הנגיפים האופייניים למחלה שנקראת "גסטרואנטריטיס" ומתבטאת בשלשול מימי והקאות, אולם כמה עשרות אושפזו כשהם סובלים משלשול מימי-רירי האופייני למחלת הדיזנטריה, לה גרם החיידק סלמונלה.

 

קיראו עוד בערוץ הורים

לפנק או לחנך? כשסבתא מתערבת

כך אתם גורמים לילדים שלכם להפרעות אכילה

המשפטים של הילדים הכי מצחיקים

 

מדוע התרחש גל ההדבקה הזה, כיצד תוכלו למנוע הידרדרות, ומתי לפנות לחדר המיון? הנה תשובות לכל השאלות:

 

מה גורם להתפרצות?

זיהום של דרכי העיכול (ובשמו הרפואי: גסטרו-אנטריטיס) הוא מחלה הנגרמת על ידי הנגיפים רוטה (האופייני יותר לעונת החורף), נורו-וירוס וקלצי-וירוס. נגיפים נוספים הגורמים למחלה הם אדנו-וירוס, אסטרו-וירוס, קורונה-וירוס, פסטי-וירוס וטורו-וירוס.

 

כאמור, חלק מהילדים אושפזו בשל דיזנטריה – שלשול דמי או רירי, שנגרם מוירוסים, או מהחיידקים סלמונלה ושיגלה. בכמה עשרות ילדים אותרו בבדיקות מעבדה החיידק סלמונלה מזן חדש. מדובר במחלה קשה יותר ומסוכנת יותר ממחלה ויראלית.

 

איך נדבקים?

זה קורה כמעט תמיד במעבר של הנגיפים והחיידקים מידיים נגועות בזיהום צואתי אל הפה. ההדבקה נעשית לרוב לאחר שטיפת ידיים לא נאותה בתום שהות בשירותים, מגע של ידיים מזוהמות עם מזון, או החלפת טיטולים ולאחריהם מגע עם מזון. הדבקה שכיחה גם בקרב ילדים שכוססים ציפורניים.

 

 

תוך כמה זמן מתפרצים התסמינים?

הנגיפים לרוב דוגרים בגוף במשך כיומיים, ואז גורמים לכשבוע של שלשולים מימיים, חוסר תיאבון, הקאות, כאבי בטן, עם או בלי חום גבוה. החיידק סלמונלה לרוב דוגר בגוף בין 6 שעות ל-48 שעות.

 

איך גורמים הנגיפים להקאות?

ההשערה היא שעם כניסתם של הנגיפים לרירית הקיבה ומשם לזרם הדם מתרחשת בגוף הפרשה של המעביר העצבי סרוטונין, המגרה הפרשה של כימיקלים בגזע המוח. כימיקלים אלו גורמים להתכווצות של הקיבה ושל הסרעפת ומכאן לבחילה ולהקאות. סלמונלה פועל בדרך קצת שונה: הוא חודר לרירית המעי שם הוא מתרבה.

 

וכיצד נגרמים השלשולים?

המנגנון הגורם לשלשולים ברור יותר. הנגיף חודר לרירית המעיים, מפריש רעלנים הגורמים להפרשה מוגברת של נוזלים ולהפחתת ספיגת הנוזלים.

 

תהליכים אלה מגבירים את תכולת הנוזלים במעיים, מה שיוצר את השלשולים הגורמים גם להתייבשות ולאובדן מלחים. הזיהום גורם גם לפעילות ערה של המעיים, מה שמגביר את הפרשת השלשולים.

 

מהן הסכנות?

החשש בהקאות מרובות היא התייבשות בשל חוסר קבלת נוזלים, מלחים וסוכרים לגוף אם עקב חוסר תיאבון ורצון לשתות ואם בשל אובדן הנוזלים בהקאה.

 

הסכנה גם בשלשולים היא התייבשות, בשל אובדן נתרן ואשלגן – שני מלחים החשובים מאוד לתפקוד רקמות הגוף. חלק מהחולים סובלים מאובדן נוזלים רב כל כך, עד שנדרש לאשפזם ביחידות לטיפול נמרץ תחת ניטור קפדני והחזר הנוזלים והמינרלים.

 

מה הם סימני ההתייבשות?

חולשה, אפתיה, מיעוט במתן שתן, ריריות פה ולשון יבשים, ואצל תינוקות וילדים – בכי בלי דמעות. אצל תינוקות עד גיל שנה וחצי המרפס (אותו שקע בקדמת הראש) יהיה שקוע, ומתח העור באיזור הבטן (טורגור) יהיה צנוח. במקרה של סימני התייבשות כאלה, יש לפנות לחדר המיון.

 

האם יש תרופות נגד המחלה?

לזיהום נגיפי אין תרופות אנטיביוטיות, שכן אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים. הטיפול היחיד הוא החזרת הנוזלים לגוף ומנוחה.

 

מה הטיפול בבית?

לפני שתרוצו לרופא בקופת החולים או לבית החולים, ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לחולה להתגבר על הנגיף ולמנוע התייבשות: הפתרון הטוב ביותר הוא שתייה מרובה בתוספת של מלחים וסוכרים.

 

אם החולה ממאן לשתות או מראה סימני התייבשות, יש להביאו למרפאה או למוקד הרפואי שם יקבל עירוי נוזלים לתוך הווריד. כאמור, לזיהום נגיפי אין תרופות אנטיביוטיות ולכן הטיפול היחיד הוא החזרת הנוזלים לגוף ומנוחה.

 

אך עוד לפני שתרוצו איתו לרופא בקופת החולים או לבית החולים ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לחולה להתגבר על הנגיף ולמנוע התייבשות:

 

• נוזלים, נוזלים ועוד נוזלים: אם החולה סובל משלשולים מימיים או מהקאות מרובות, תנו לו לשתות כמויות קטנות של 30 מ"ל נוזלים מדי 20 דקות. חשוב לזכור כי בשל רגישות רבה של הקיבה מתן כמויות גדולות מדי של נוזלים יעורר את תחושת ההקאה. לפיכך הקפידו על כמויות קטנות בכל פעם.

 

• העדיפו לתת מים מעורבבים בתמיסת אלקטרוליטים (מינרלי, אלקטרו-רייס, אורסט או הידרן). תמיסות אלה משפרות את ספיגת הנוזלים בגוף ומאזנות אותו מבחינת רמת המלחים והמינרלים. ככל ששתיית התמיסות תחל בשלב מוקדם יותר, כך תפחת חומרת המחלה.

 

• מזון יבש ומלוח: אם החולה מסוגל לבלוע, תנו לו מזון יבש ומלוח (במבה, ביסלי, בייגלה וכו'). מזון כזה יגרום לו לתחושת יובש בפה שתגרור שתייה, ובמקביל - המלחים שבמוצר יסייעו להחזרת המחסור בנתרן.

 

• הקפידו על היגיינה מקסימלית: כדי למנוע הידבקות של בני משפחה אחרים הקפידו על היגיינה מקסימלית: יש להקצות מגבת נפרדת לחולה ולהקפיד על רחיצת ידיים יסודית במים ובסבון לאחר החלפת חיתול, שהייה בשירותים ומגע עם מזון. יש להשליך את החיתול לשקית ולאטום אותה היטב לפני שזורקים לפח.

 

מתי יש לפנות לטיפול רפואי?

כאמור, הדרך הראשונה והחשובה ביותר היא מתן נוזלים עם תמיסת מינרלים דרך הפה. אם גם אז הפעוט פולט את נסיון השתיה, ובעצה אחת עם הרופא ולאחר בדיקתו, ניתן להפחית את מידת ההקאות באמצעות נר "פראמין" או "מוטיליום".

 

אם מופיעים סימני התייבשות קשה (אי מתן שתן במשך 10 שעות ומעלה, יובש ניכר בחלל הפה, בכי ללא דמעות תוך כדי הקאות או שלשולים מרובים) יש להגיע לחדר מיון.

 

ואיך תוכלו לזהות שמדובר בזיהום ויראלי? צפו: